משנה יומית

יום רבעי ט"ז תמוז התש"פ

Share on email
Share on facebook
Share on print

המשנה מוקדשת לע”נ הר"ר צבי יהודה בן הר"ר חיים יעקב זצ"ל – נלב"ע כח בסיון

מסכת תמיד 

פרק ג – משנה ח

מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל שַׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁנִּפְתָּח. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַמַּגְרֵפָה. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל גְּבִינִי כָּרוֹז. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הֶחָלִיל. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַצֶּלְצָל. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַשִּׁיר. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹל הַשּׁוֹפָר {טו}. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף קוֹל שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים {טז}. מִירִיחוֹ הָיוּ מְרִיחִים רֵיחַ פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן דִּגְלַאי, עִזִּים הָיוּ לְבֵית אַבָּא בְּהַר מִכְוָר, וְהָיוּ מִתְעַטְּשׁוֹת מֵרֵיחַ פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת:


פרק ג – משנה ט

מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, נִכְנַס וְנָטַל הַטֶּנִי וְהִנִּיחוֹ לְפָנָיו, וְהָיָה חוֹפֵן וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ, וּבָאַחֲרוֹנָה כִּבֵּד אֶת הַשְּׁאָר לְתוֹכוֹ וְהִנִּיחוֹ וְיָצָא. מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה, נִכְנַס וּמָצָא שְׁנֵי נֵרוֹת מִזְרָחִיִּים דּוֹלְקִים, מְדַשֵּׁן אֶת הַשְּׁאָר וּמַנִּיחַ אֶת אֵלּוּ דּוֹלְקִין בִּמְקוֹמָן. מְצָאָן שֶׁכָּבוּ, מְדַשְּׁנָן וּמַדְלִיקָן מִן הַדּוֹלְקִים, וְאַחַר כָּךְ מְדַשֵּׁן אֶת הַשְּׁאָר. וְאֶבֶן הָיְתָה לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה וּבָהּ שָׁלשׁ מַעֲלוֹת, שֶׁעָלֶיהָ הַכֹּהֵן עוֹמֵד וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת. וְהִנִּיחַ אֶת הַכּוּז עַל מַעֲלָה שְׁנִיָּה וְיָצָא:

פרוש הברטנורא

פרק ג – משנה ח


מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹל שַׁעַר הַגָּדוֹל. וּמִירוּשָׁלַיִם עַד יְרִיחוֹ עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת: הַמַּגְרֵפָה. מִין כְּלִי נִגּוּן {יב} שֶׁהָיָה בַמִּקְדָּשׁ, עֲשָׂרָה נְקָבִים הָיוּ בוֹ, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מוֹצִיא מֵאָה מִינֵי זֶמֶר {יג}, וְקוֹלוֹ נִשְׁמַע עַד לְמֵרָחוֹק: בֶּן קָטִין. שֵׁם אָדָם וְכֹהֵן גָּדוֹל הָיָה, וְעָשָׂה גַלְגַּל לַכִּיּוֹר לְשַׁקְּעוֹ בַבּוֹר שֶׁלֹּא יִהְיוּ מֵימָיו נִפְסָלִים בְּלִינָה, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ בִּכְלִי שָׁרֵת נִפְסָל בְּלִינָה וּבְיוֹצֵא וּבִטְבוּל יוֹם, וּכְשֶׁהָיוּ מַעֲלִים אוֹתוֹ {יד} מִן הַבּוֹר לְקַדֵּשׁ בּוֹ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם הָיָה קוֹל הַגַּלְגַּל נִשְׁמָע עַד יְרִיחוֹ: גְּבִינִי כָּרוֹז. כֹּהֵן שֶׁשְּׁמוֹ גְבִינִי, שֶׁהָיָה מַכְרִיז בְּכָל בֹּקֶר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ עִמְדוּ כֹהֲנִים לַעֲבוֹדַתְכֶם: חָלִיל. צלמיצלי"ש בְּלַעַ"ז, בַּעֲרָבִי מזמא"ר, וְקוֹלוֹ נִשְׁמַע לְמֵרָחוֹק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים פיפר"י בְלַעַ"ז: צֶלְצָל. צמבל"י בְלַעַ"ז: מִכְוָר. שֵׁם מָקוֹם:


פרק ג – משנה ט

וּבָאַחֲרוֹנָה. שֶׁלֹּא הָיָה רַק מְעַט דֶּשֶׁן וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִקַּח בְּחָפְנָיו, כִּבֵּד שְׁאָר הַדֶּשֶׁן לְתוֹךְ הַטֶּנִי: וְהִנִּיחוֹ. לַטֶּנִי שָׁם וְיָצָא. אֲבָל מִיָּד לֹא הָיָה מוֹצִיאוֹ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁצָּרִיךְ לָתֵת הַדֶּשֶׁן אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה כְּמוֹ דִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה, מַמְתִּין עַד לְאַחַר זְרִיקַת הַתָּמִיד, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה הֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת וְגוֹמֵר {יז} הַשְׁלָמַת דִּשּׁוּן הַמְּנוֹרָה, וְאָז הָיוּ שְׁנֵיהֶם מוֹצִיאִין זֶה הַטֶּנִי וְזֶה הַכּוּז וְשׁוֹפְכִין הַדֶּשֶׁן בְּמָקוֹם אֶחָד אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ וְנִבְלָעִים שָׁם בִּמְקוֹמָן: וּמָצָא שְׁתֵּי נֵרוֹת מִזְרָחִיּוֹת דּוֹלְקִים. הַאי תַּנָּא סָבַר מְנוֹרָה מִזְרָח וּמַעֲרָב הִיא מֻנַּחַת {יח}. וּפְעָמִים שֶׁמּוֹצֵא גַם הַשְּׁאָר דּוֹלְקִים, וְנָקַט שְׁתֵּי נֵרוֹת מִזְרָחִיּוֹת דּוֹלְקִים מִשּׁוּם דִּשְׁאָר נֵרוֹת אֲפִלּוּ דוֹלְקִים מְכַבָּן וּמְדַשְּׁנָן, וְאֵלּוּ שְׁתֵּי נֵרוֹת אִם מְצָאָן דּוֹלְקִים אֵינוֹ מְכַבָּן. וְעוֹד מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי בַסֵּיפָא מְצָאָן שֶׁכָּבוּ לְאֵלּוּ מִזְרָחִיּוֹת חוֹזֵר וּמַדְלִיקָן, וּבִשְׁאָר נֵרוֹת מְצָאָן שֶׁכָּבוּ אֵינוֹ מַדְלִיקָן עַד הָעֶרֶב: מְדַשֵּׁן אֶת הַשְּׁאָר. חָמֵשׁ נֵרוֹת שֶׁלְּצַד מַעֲרָב, מֵסִיר מֵהֶן הַשֶּׁמֶן הַיָּשָׁן וְהַפְּתִילָה הַיְשָׁנָה וְהַדֶּשֶׁן, וְנוֹתֵן הַכֹּל בַּכּוּז, וְנוֹתֵן שֶׁמֶן חָדָשׁ וּפְתִילָה חֲדָשָׁה, וּלְאַחַר שְׁחִיטַת הַתָּמִיד וּזְרִיקַת דָּמוֹ, מְדַשֵּׁן הַשְּׁנֵי מִזְרָחִיּוֹת וְנוֹתֵן בָּהֶן שֶׁמֶן וּפְתִילָה חֲדָשָׁה. וְהָא דְמַפְסִיק הַהֲטָבָה בִשְׁחִיטַת הַתָּמִיד וּזְרִיקַת דָּמוֹ וְאֵינוֹ מְטִיבָן כֻּלָּן יַחַד, מִשּׁוּם דִּכְתִיב (שְׁמוֹת ל) בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרוֹת, אָמְרָה תוֹרָה חַלֵּק הַהֲטָבָה לִשְׁנֵי בְקָרִים {יט}, וַעֲבִיד הֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת בְּרֵישָׁא וַהֲדַר הֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת, מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דְּאַתְחִיל, עֲבִיד רֻבָּא. וְהַאי דְּלָא עֲבִיד שִׁתָּא וַהֲדַר חַד, מִשּׁוּם דִּכְתִיב בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרוֹת, [אֵין] הֲטָבַת נֵרוֹת פָּחוֹת [מִשְּׁתַּיִם]. וְהָנֵי מִלֵּי בִזְמַן שֶׁאֵין הַנֵּס, כְּגוֹן לְאַחַר שֶׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. אֲבָל קֹדֶם שֶׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק שֶׁהָיָה נֵר מַעֲרָבִי דוֹלֵק תָּמִיד בְּדֶרֶךְ נֵס, כִּדְתַנְיָא מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדוּת, עֵדוּת הוּא שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְיִשְׂרָאֵל, זוֹ נֵר מַעֲרָבִי שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ שֶׁמֶן כְּמִדַּת חַבְרוֹתֶיהָ וּמִמֶּנָּה הָיָה מַתְחִיל וּבָהּ הָיָה מְסַיֵּם, כְּשֶׁהָיָה בָא לְהֵיטִיב הַשְּׁתֵּי נֵרוֹת מִזְרָחִיּוֹת, לֹא הָיָה מְדַשֵּׁן אֶלָּא הַנֵּר הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד וּמֵיטִיבוֹ, וּמַנִּיחַ הַנֵּר הַשֵּׁנִי הַסָּמוּךְ לוֹ דוֹלֵק עַד הָעֶרֶב שֶׁמַּדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת וּמִמֶּנּוּ מַדְלִיק כָּל הַנֵּרוֹת הָאֲחֵרִים, וְאַחַר שֶׁהִדְלִיק שְׁאָר הַנֵּרוֹת מֵיטִיבוֹ וּמְדַשְּׁנוֹ לְנֵר זֶה בָּעֶרֶב וּמַדְלִיקוֹ. וְאַף עַל גַּב דִּכְתִיב בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרוֹת דְּאֵין הֲטָבָה פָחוֹת מִשְּׁתַּיִם, הָכִי עֲדִיף טְפֵי {כ} שֶׁלֹּא לְהֵיטִיב כִּי אִם נֵר אֶחָד מִן הַשְּׁתֵּי נֵרוֹת מִזְרָחִיּוֹת וּלְהַנִּיחַ הַנֵּר הַשֵּׁנִי דוֹלֵק שֶׁלֹּא לְהֵיטִיבוֹ עַד הָעֶרֶב, כְּדֵי לְפַרְסֵם הַנֵּס שֶׁהוּא דוֹלֵק תָּמִיד. וּמַה שֶּׁמֵּיטִיב חָמֵשׁ שֶׁל צַד מַעֲרָב תְּחִלָּה, וְלֹא חָמֵשׁ לְצַד מִזְרָח וּלְבַסּוֹף שְׁתַּיִם שֶׁל מַעֲרָב, וּמֵהֶם הָיָה לוֹ לְהַדְלִיק, וְלָא עֲבִיד הָכִי מִשּׁוּם דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כד) לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדוּת יַעֲרֹךְ אוֹתוֹ לִפְנֵי ה', אָמְרָה תוֹרָה קְבַע נֵר לְהַדְלִיק מִמֶּנּוּ שְׁאָר נֵרוֹת, וְאֵיזֶה זֶה נֵר שֵׁנִי שֶׁל צַד מִזְרָח, וְהוּא קָרוּי נֵר מַעֲרָבִי, דְּכִי עַיֵּל בַּהֵיכָל בְּהַהוּא נֵר פָּגַע בְּרֵישָׁא, וְאֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת, וְאִיכָּא לְמֵימַר בְּהַהִיא אִתּוֹקַם הַנֵּס וְהֻקְבַּע לְהַדְלִיק מִמֶּנּוּ. וּבְנֵר רִאשׁוֹן אִי אֶפְשָׁר, דְּהָא כְתִיב לִפְנֵי ה', מֵאוֹתוֹ נֵר שֶׁל צַד שְׁכִינָה שֶׁהוּא לְצַד מַעֲרָב, וְאֵין נֵר רִאשׁוֹן קָרוּי לִפְנֵי ה': מְצָאָן שֶׁכָּבוּ. הַשְּׁתַּיִם מִזְרָחִיּוֹת. כְּגוֹן לְאַחַר שֶׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק: מְדַשְּׁנָן וּמַדְלִיקָן מִן הַדּוֹלְקִים. לֹא שֶׁהָיָה נוֹתֵן פְּתִילָה חֲדָשָׁה וְשֶׁמֶן חָדָשׁ כְּדֶרֶךְ הֲטָבַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֲרֵי לְעוֹלָם אֵין מֵיטִיבִין שְׁתֵּי נֵרוֹת מִזְרָחִיּוֹת אֶלָּא לְאַחַר שְׁחִיטַת הַתָּמִיד {כא} כְּדֵי לְהַפְסִיק בֵּין הֲטָבַת חָמֵשׁ לַהֲטָבַת שְׁתַּיִם, אֶלָּא מְדַשְּׁנָן הַיְנוּ שֶׁמֵּסִיר הַדֶּשֶׁן שֶׁבְּרֹאשׁ הַפְּתִילָה הַיְשָׁנָה, וּמַגְבִּיהָּהּ וּמַדְלִיקָהּ, כְּדֵי לִהְיוֹת נִכָּר יָפֶה הֶפְסֵק שֶׁבֵּין הֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת לִשְׁתַּיִם. וְאִם אֵין בַּנֵּרוֹת דּוֹלְקִים, מַדְלִיקָן מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה: וּמְדַשֵּׁן אֶת הַשְּׁאָר. זוֹ הֲטָבַת חָמֵשׁ הַנֵּרוֹת, שֶׁנּוֹתֵן פְּתִילָה חֲדָשָׁה וְשֶׁמֶן חָדָשׁ וּמַנִּיחָן כְּבוּיוֹת עַד הָעֶרֶב שֶׁבָּא וּמַדְלִיק. וּמְדַשֵּׁן דְּהָכָא אֵינוֹ כְמוֹ מְדַשֵּׁן שֶׁל שְׁנַיִם מִזְרָחִית דִּלְעֵיל. וּלְאַחַר שְׁחִיטַת הַתָּמִיד וּזְרִיקַת דָּמוֹ חוֹזֵר וּמְדַשֵּׁן [הַמִּזְרָחִית] וְנוֹתֵן שֶׁמֶן וּפְתִילָה חֲדָשָׁה וּמַנִּיחָהּ עַד הָעֶרֶב כְּבוּיָה. וְנֵר שְׁנִיָּה שֶׁקְּרוּיָה מַעֲרָבִית כְּמוֹ כֵן מְדַשֵּׁן וּמֵסִיר הַשֶּׁמֶן וְהַפְּתִילָה יְשָׁנָה וְנוֹתֵן שֶׁמֶן חָדָשׁ וּמַדְלִיקָהּ מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה כְּדֵי לְהַדְלִיק מִמֶּנָּה בָּעֶרֶב הַנֵּרוֹת הָאֲחֵרוֹת, שֶׁנֵּר מַעֲרָבִי הֻקְבַּע לְהַדְלִיק מִמֶּנּוּ נֵרוֹת אֲחֵרוֹת, וּלְכָךְ נַמִּי מַדְלִיקָהּ אִם מְצָאָהּ כְּבוּיָה קֹדֶם שְׁחִיטַת הַתָּמִיד, כֵּיוָן שֶׁצָּרִיךְ מִכָּל מָקוֹם לְהַדְלִיקָהּ כְּשֶׁבָּא וּמֵיטִיב לְאַחַר שְׁחִיטָה. כָּךְ מָצָאתִי פֵרוּשׁ מִשְׁנָה זוֹ בְפֵרוּשֵׁי רַבֵּנוּ בָּרוּךְ בַּר יִצְחָק, וְהוּא הַמְחֻוָּר שֶׁבְּכָל הַפֵּרוּשִׁים. וְדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם בְּמִשְׁנָה זוֹ תְמוּהִים מְאֹד, וְגַם מַה שֶּׁסּוֹבֵר שֶׁהֲטָבַת הַנֵּרוֹת הִיא הַדְלָקָתָן וְשֶׁהָיוּ מַדְלִיקִין הַנֵּרוֹת שֶׁל מְנוֹרָה כֻּלָּן בַּבֹּקֶר כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּדְלִיקִין בָּעֶרֶב, פְּלִיאָה נִשְׂגָּבָה בְּעֵינַי, וְלֹא שָׁמַעְתִּי וְלֹא רָאִיתִי לְאֶחָד מֵרַבּוֹתַי שֶׁסּוֹבֵר כֵּן {כב}: וְאֶבֶן הָיְתָה לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה. לְפִי שֶׁהַמְּנוֹרָה גְבוֹהָה שְׁמֹנָה עָשָׂר טְפָחִים וְהָיָה צָרִיךְ לַעֲלוֹת לְמָקוֹם גָּבוֹהַּ כְּדֵי לְהֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת: וּבָהּ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת. כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ הַעֲלָאוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּמְּנוֹרָה, בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת, וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ, לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: וְהִנִּיחַ הַכּוּז וְיָצָא. עַד לְאַחַר זְרִיקַת דַּם הַתָּמִיד שֶׁאָז עוֹשֶׂה הֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת וְהוֹצִיאוֹ, וְכֵן חֲבֵרוֹ הוֹצִיא אֶת הַטֶּנִי. וּכְשֶׁהוֹצִיאוּ הִשְׁתַּחֲווּ בִּגְמַר הָעֲבוֹדָה, וְלֹא עַכְשָׁיו, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמַר עֲבוֹדָתָן:

יום רבעי ט"ז תמוז התש"פ

הצטרפו עכשיו לשיעור המרתק במשנה היומית
מאת: המג"ש הרה"ג מאיר רוז שליט"א

שיעור יומי במשנה

יום רבעי ט"ז תמוז התש"פ

שתפו במייל

הצטרפו עכשיו לשיעור המרתק במשנה היומית

מאת: המג"ש הרה"ג מאיר רוז שליט"א

שיעורים אחרונים

שיעורים דומים

פלייר סייעתא דשמיא - אייר תשעז - פתוח
סגירת תפריט
דילוג לתוכן