פרק א – משנה ב

מְטַמְּאִים אֶת הָאָדָם בְּמַשָּׂא. מִשֶּׁהִגְבִּיהַּ אֶחָד מֵהֶן, בֵּין בְּיָדוֹ בֵּין שֶׁהִגְבִּיהוֹ חֲבֵרוֹ עַל כְּתֵפוֹ. וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא נָגַע הוּא בַטֻּמְאָה, אוֹ שֶׁהָיְתָה הַטֻּמְאָה קְשׁוּרָה בְחֶבֶל וְהִגְבִּיהַּ הַטֻּמְאָה עַל יְדֵי הַחֶבֶל, כֵּיוָן שֶׁהֵנִיעַ כֹּבֶד הַדָּבָר הַטָּמֵא בְּעַצְמוֹ נִטְמָא הָאָדָם טֻמְאַת מַשָּׂא לְטַמֵּא בְּגָדִים שֶׁעָלָיו, אוֹ כָל בְּגָדִים וְכֵלִים שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בָּהֶן, חוּץ מִכְּלֵי חֶרֶס {יב}, כָּל זְמַן שֶׁהַטֻּמְאָה עַל גַּבָּיו. אֲבָל לְאַחַר שֶׁפָּרַשׁ מִן הַטֻּמְאָה אֵינוֹ מְטַמֵּא כֵלִים בִּנְגִיעָה {יג}, לְפִי שֶׁהַנּוֹשֵׂא אֶת הַטֻּמְאָה, לְאַחַר שֶׁפֵּרַשׁ מִמֶּנָּה אֵינוֹ אֶלָּא רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה, וְאֵין כֵּלִים מְקַבְּלִים טֻמְאָה אֶלָּא מֵאַב הַטֻּמְאָה. וַאֲפִלּוּ בִזְמַן שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת הַטֻּמְאָה אֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם וּכְלֵי חֶרֶס, אֶלָּא שְׁאָר כֵּלִים בִּלְבַד. וְאֵין לְךָ טָמֵא טֻמְאַת מַשָּׂא אֶלָּא הָאָדָם בִּלְבַד, וְלֹא כֵלִים וְלֹא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים, שֶׁאִם הָיוּ כֵלִים רַבִּים זֶה עַל גַּב זֶה וּנְבֵלָה אוֹ מֵי נִדָּה בַּכְּלִי הָעֶלְיוֹן, לֹא נִטְמְאוּ הַכֵּלִים הַתַּחְתּוֹנִים בְּמַשָּׂא כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נָגְעוּ בַנְּבֵלָה אוֹ בְמֵי הַנִּדָּה. וְכֵן אֳכָלִים וּמַשְׁקִים אֵין טְמֵאִים טֻמְאַת מַשָּׂא, דְּגַבֵּי טֻמְאַת מַשָּׂא כְתִיב לָכֶם, וְדָרְשִׁינַן לָכֶם הֵם מְטַמְּאִים בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאִים לֹא כֵלִים וְלֹא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים בְּמַשָּׂא. וּכְשֵׁם שֶׁהַנְּבֵלָה מְטַמְּאָה בְמַשָּׂא, כָּךְ מְטַמְּאָה בְהֶסֵּט, שֶׁהֶסֵּט מִמִּין מַשָּׂא הוּא, כְּגוֹן שֶׁהָיָה עֵץ מֻנָּח בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְרֹאשׁ הַכֹּתֶל וּנְבֵלָה בְּקָצֶה אֶחָד שֶׁל הָעֵץ וּבָא אָדָם וְהִכְרִיעַ בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי, כֵּיוָן שֶׁהִגְבִּיהַּ הַקָּצֶה {יד} שֶׁבּוֹ הַנְּבֵלָה מֵחֲמַת הַכְרָעָתוֹ, נִטְמָא טֻמְאַת הֶסֵּט, דַּהֲוֵי כְנוֹשֵׂא: וַחֲשׂוּכֵי בְגָדִים בְּמַגָּע. כְּלוֹמַר מְנוּעִים הַבְּגָדִים מִטֻּמְאָה אִי אִיכָּא מַגָּע בְּלֹא מַשָּׂא, שֶׁהַנּוֹגֵעַ בַּנְּבֵלָה אוֹ בְמֵי הַנִּדָּה וְאֵינוֹ נוֹשְׂאָם אֵינוֹ מְטַמֵּא אֲפִלּוּ בְגָדִים שֶׁעָלָיו, כְּדִכְתִיב (וַיִּקְרָא יא) הַנּוֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב, וְלֹא נִזְכַּר שָׁם כִּבּוּס בְּגָדִים, וּבְמֵי הַנִּדָּה נַמִּי כְתִיב (בְּמִדְבַּר יט) וְהַנֶּפֶשׁ הַנּוֹגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב {טו}. חֲשׂוּכֵי, לְשׁוֹן מְנִיעָה. כְּמוֹ וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ (בְּרֵאשִׁית כב):

פרק א – משנה ג

בּוֹעֵל נִדָּה. כְּתִיב בֵּיהּ (וַיִּקְרָא טו) וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו, לָמַדְנוּ שֶׁהוּא מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב כְּנִדָּה, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְכָל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָא, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אֶלָּא לְפָרוֹשֵׁי וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו דְּרֵישָׁא אֲתָא, וְהָכִי קָאָמַר, הַאי וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא לְעִנְיָן שֶׁיִּהְיֶה אַב הַטֻּמְאָה כְנִדָּה, מַה הִיא מְטַמְּאָה אָדָם וּכְלֵי חֶרֶס אַף הוּא מְטַמֵּא אָדָם וּכְלֵי חֶרֶס, אֲבָל לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב כָּל אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָא הוּא, וְלֹא יְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים כְּמִשְׁכַּב הַנִּדָּה שֶׁמְּטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים, אֶלָּא דִין רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה יֵשׁ לוֹ שֶׁמְּטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִין בִּלְבַד: מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן. כְּלוֹמַר, מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן שֶׁל בּוֹעֵל נִדָּה כְּעֶלְיוֹנוֹ שֶׁל זָב, מַה עֶלְיוֹנוֹ שֶׁל זָב הַיְנוּ כֵּלִים שֶׁעַל גַּבֵּי הַזָּב כְּגוֹן עֶשֶׂר מַצָּעוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ וְכֻלָּן עַל גַּבֵּי הַזָּב, בֵּין שֶׁנָּגַע בָּהֶן הַזָּב בֵּין שֶׁלֹּא נָגַע, טְמֵאִין וּמְטַמְּאִין אֳכָלִין וּמַשְׁקִין אֲבָל לֹא אָדָם וְכֵלִים {יז}, אַף תַּחְתּוֹנוֹ שֶׁל בּוֹעֵל נִדָּה דְּהַיְנוּ הַמַּצָּעוֹת שֶׁתַּחְתָּיו מְטַמְּאִין אֳכָלִים וּמַשְׁקִין וְלֹא אָדָם וְכֵלִים. דְּאִלּוּ תַחְתּוֹנוֹ שֶׁל זָב וְזָבָה וְנִדָּה וְיוֹלֶדֶת, אֲפִלּוּ עֶשֶׂר מַצָּעוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ וְאֶחָד מִן הַטְּמֵאִין הַלָּלוּ בָּעֶלְיוֹן, כֻּלָּן שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִין וּמְטַמְּאִין אָדָם וְכֵלִים: לְמַעְלָה מֵהֶן זוֹבוֹ שֶׁל זָב וְכוּ'. מִשּׁוּם דְּהָנָךְ דַּחֲשִׁיב וְאָזֵיל מְטַמְּאִין בְּכָל שֶׁהֵן {יח} בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וּבוֹעֵל נִדָּה אֵין מְטַמֵּא עַד שֶׁיִּשָּׂא אֶת כֻּלּוֹ, מִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי לְמַעְלָה מֵהֶן, כְּלוֹמַר דְּהָנָךְ דַּחֲשִׁיב הֵן לְמַעְלָה מִבּוֹעֵל נִדָּה, לְפִי שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּכָל שֶׁהֵן, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבוֹעֵל נִדָּה: שֶׁהֵם מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. שֶׁשָּׁוֶה מַגָּעָן לְמַשָּׂאָן, דְּבֵין בְּמַגָּע בֵּין בְּמַשָּׂא מְטַמְּאִין אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים וְכֵלִים חוּץ מֵאָדָם וּכְלֵי חֶרֶס: מֶרְכָּב. הַתְּפוּס שֶׁל אֻכָּף קָרוּי מֶרְכָּב {כא}. שֶׁהָאֻכָּף עַצְמוֹ שֶׁאָדָם רוֹכֵב עָלָיו טָמֵא מִשּׁוּם מוֹשָׁב, וְהַתְּפוּס שֶׁלּוֹ טָמֵא מִשּׁוּם מֶרְכָּב: שֶׁהוּא מְטַמֵּא תַּחַת אֶבֶן מְסָמָא. אֶבֶן גְּדוֹלָה וּכְבֵדָה. כְּדִכְתִיב (דָּנִיֵּאל ו) וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָא וְשֻׂמַת עַל פֻּם גֻּבָּא. וְאִם הָיְתָה אֶבֶן גְּדוֹלָה עַל גַּבֵּי הַתְּפוּס שֶׁל מֶרְכָּב וְהַזָּב תּוֹפֵס בָּהּ {כב}, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כָּבְדוֹ שֶׁל זָב נִכָּר עַל הַמֶּרְכָּב, נִטְמָא הַתְּפוּס {כג} שֶׁתַּחַת הָאֶבֶן מִשּׁוּם מֶרְכָּב: לְמַעְלָה מִן הַמֶּרְכָּב מִשְׁכָּב. דִּבְאֶבֶן מְסָמָא מְטַמֵּא מִשְׁכָּב כְּמוֹ מֶרְכָּב, וְעוֹד חָמוּר מִמֶּנּוּ דְּשָׁוֶה מַגָּעוֹ לְמַשָּׂאוֹ לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים. מַגָּעוֹ בְהֶדְיָא כְתִיב בֵּיהּ (וַיִּקְרָא טו) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ יְכַבֵּס בְּגָדָיו. וּמַשָּׂאוֹ, דִּלְאַחַר שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב דִּין מַגַּע הַמִּשְׁכָּב וְדִין מַגָּע שֶׁל מֶרְכָּב נֶאֱמַר וְהַנּוֹשֵׂא אוֹתָם יְכַבֵּס בְּגָדָיו, אַלְמָא בְּמִשְׁכָּב בֵּין מַגָּע בֵּין מַשָּׂא טְעוּנִים כִּבּוּס בְּגָדִים, אֲבָל בְּמֶרְכָּב חִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין מַגָּע לְמַשָּׂא, דִּכְתִיב (שָׁם) וְכָל הַמֶּרְכָּב אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא, וְאִלּוּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו לֹא כְתִיב: וְאֵין מִשְׁכָּב עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב. דִּכְתִיב (שָׁם) כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא, זָב עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וְאֵין מִשְׁכָּב עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב. וְהִלְכָּךְ אִם נָגַע מִשְׁכַּב הַזָּב בְּכֵלִים אֵינָם אֶלָּא רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה. נִמְצָא זָב לְמַעְלָה מִמִּשְׁכָּב: