איש על מחנהו!

איש על מחנהו!

יש לך מושג!

מְעֵט, הרב אשר שיק שליט"א: 

טֻמְאַת זָב

נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ זוֹבוֹ טָמֵא הוּא" (וַיִּקְרָא טו, ב).

טֻמְאַת הַזָּב חֲמוּרָה הִיא בְּכַמָּה עִנְיָנִים:

הַזָּב מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא וְכָל הַכְּלִי אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו יִטְמָא. וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב" (שָׁם טו, ד).

הַזָּב מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, שֶׁנֶּאֱמַר [עַל הַזָּב, וְכֵן עַל זוֹבוֹ וְרֻקּוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ וּמֵימֵי רַגְלָיו וְהַמִּשְׁכָּב וְהַמּוֹשָׁב] "וְהַנּוֹשֵׂא אוֹתָם יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב" (שָׁם טו, י).

כָּאָמוּר, גַּם מַעַיְנוֹת הַזָּב, דְּהַיְינוּ זוֹבוֹ, רֻקּוֹ, מֵי רַגְלָיו וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ מְטַמְּאִים אָדָם וְכֵלִים. אַף עַל פִּי שֶׁאָדָם וְכֵלִים אֵינָם נִטְמָאִים מִדְּאוֹרָיְיתָא אֶלָּא מֵאָב הַטֻּמְאָה, מַעַיְנוֹת הַזָּב נֶחְשָׁבִים כְּזָב עַצְמוֹ וּמְטַמְּאִים אָדָם וְכֵלִים.

גַּם בְּטָהֳרַת הַזָּב הֶחְמִירָה הַתּוֹרָה, וְאֵינוֹ נִטְהַר אֶלָּא בְּ"מַיִם חַיִּים", הַיְינוּ מֵי מַעְיָן, שֶׁהֵם מַיִם נוֹבְעִים, וְלֹא בְּמֵי מִקְוֶה שֶׁל מֵי גְּשָׁמִים.

וְעוֹד, שֶׁהִצְרִיכָה הַתּוֹרָה אֶת הַזָּב, כְּשֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, לִסְפֹּר שִׁבְעָה יָמִים לְטָהֳרָתוֹ. וְאִם רָאָה שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת צָרִיךְ גַּם לְהָבִיא קָרְבָּן: שְׁתֵּי תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה.

חֻמְרָה נוֹסֶפֶת יֵשׁ בְּזָב, יוֹתֵר מִטְּמֵא מֵת, לְגַבֵּי שִׁלּוּחַ מִן הַמַּחֲנֶה:

"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ: מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם" (בַּמִּדְבָּר ה, ב-ג).

וּפֵרֵשׁ רש"י: שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת הָיוּ שָׁם בִּשְׁעַת חֲנָיָתָן: תּוֹךְ הַקְּלָעִים הִיא מַחֲנֶה שְׁכִינָה. חֲנָיַת הַלְּוִיִּם סָבִיב כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בפ' בְּמִדְבָּר סִינַי הִיא מַחֲנֵה לְוִיָּה. וּמִשָּׁם וְעַד סוֹף מַחֲנֶה הַדְּגָלִים לְכָל אַרְבַּע הָרוּחוֹת הוּא מַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל. הַצָּרוּעַ נִשְׁתַּלַּח חוּץ לְכֻלָּן, הַזָּב מֻתָּר בְּמַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל וּמְשֻׁלָּח מִן הַשְּׁתַּיִם, וְטָמֵא לְנֶפֶשׁ מֻתָּר אַף בְּשֶׁל לְוִיָּה וְאֵינוֹ מְשֻׁלָּח אֶלָּא מִשֶּׁל שְׁכִינָה. וְכָל זֶה דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ מִן הַמִּקְרָאוֹת במס' פְּסָחִים (דַּף סז.).

סגירת תפריט

עצור!

סיום שישה סדרי משנה לפניך.

בעוד

ימים, מחזור הלימוד מסתיים

דילוג לתוכן