בית חרושת להצלת אדמו"רים

רבי אברהם הנדל נולד בשנת תרנ"ד בעיירת סוקולוב, כבר בצעירותו נודע  כתלמיד חכם ואיש ברוך כישרונות. שנים ספורת אחר החתונה עבר להתגורר בוארשה שם נהפך עד מהרה לתעשיין אמיד ואיש עסקים מצליח. שמו התפרסם בפולין אודות מפעל ליצירת נעליים שמאוחר יותר נהפך לבית חרושת להצלת אדמו"רי ורבני פולין.

מיד לאחר כיבוש וארשה ונפילתה תחת המגף הנאצי מיהרו אנשי האס אס להניח את ידם על מוקדי הכסף העיקריים שבעיר וביניהם מפעלו של רבי אברהם. יהודי וארשא טרם התאוששו מן ההפגזות וכבר היו נתונים לתכתיבי הגרמנים .  כמנהל הרשמי של המפעל הם מינו איש משלהם בשם שולץ , ואת רבי אברהם הנדל הם הותירו כמנהל עבודה בפועל של 'השופ הגרמני' (כך כונה המפעל בלשון תושבי גטו וארשה). רבי אברהם שידע לנצל כל הזדמנות הצליח בכישוריו המחודדים ליישר נתיב הצלה זמני עבור גדולי ישראל. על אף שפועלי המפעל לא היו אמורים לעלות על גיל 50, הנדל עשה השתדלות רבה לתת אישורי עבודה מיוחדים ל"מומחים" הזקנים שלו, הלא הם רבני ואדמו"רי הגטו. בתכנית כיסוי שכונתה 'סדנת הרבנים' קיבלו אדמו"רים ורבנים תפקיד רשמי שסיפק להם מרווח בכדי לעסוק בתורה ותפילה בכל עת שיחפצו ובעיקר להאט עד הקצה את שליחתם למחנות ההשמדה.

הרבי הקדוש מפיאסצנה נרשם בתור אחריאי על מחסן הערות

רבי משה בצלאל אלטר אח הרבי האמרי האמת מגור  הופיע בתור מומחה למגפי שלג

הגאן הנודע מקוז'יגלוב ר"מ ישיבית חכמי לובלין מצויין כמומחה לנעלי עץ ופרווה

הרבי מלובלין  התמחה לציביעת מגפיים במישחה שחורה

זקן האדמו"רים  הרבי  מקרימולוב היה אחראי על מיון פסולת עורות.

 

 
 
 
 

 

אדמורים ורבנים נוספים נמנו על עובדי המפעל ביניהם
הרבי מאלכסנדר בעל העיקדת יצחק, הרבי מסוככטשוב הרבי מסוסונוביץ העילוי מוראשה רבי מנחם זמבה, הרבי שלמה חנוך מראדמוסק, הרב בנימין פלטיאל מורגנשטרן מקוצק. הרה"ג רבי מאיר אלטר בן הרבי האמרי- אמת הרב "אלכסנדר זושא פרידמן" אלכסנדר אגודת ישראל בפולין ומחבר הספר "מעיינה של תורה" ועוד ועוד. השם יקום דמם

תיאור רווי רגש על האווירה המרוממת שהייתה במפעל – מתוך יומן גטו וארשה של הלל זידמן:

הנני בבית המלאכה של שולץ. אני בא בשעה שהקהל דופק במסמרים ואומר הושענותהנה יושב ליד סדנת תיקון נעלים (העבודה אינה אלא הוצאת המסמרים בצבת) הרב מקוזליגוביהודה אריה פרומר, ראש הישיבה לשעבר של ישיבת חכמי לובלין. הוא יושב כאן ורוחו מתנשאת לעולמות אחרים. הוא אינו פוסק מללמוד בע"פ. שפתיו נעות כל הזמן. מזמן לזמן פונה במילה לאדמו"ר מפיאסצ'נה רקלונימוס שפירא, מחבר "חובת התלמידים" היושב ממולו. מתפתחת שיחה חרישית בדברי תורה. מרחפים מאמרי חז"ל ודברי פוסקים. ועוד מעט מופיעים על סדנת הסנדלרים, יותר נכון במוחות ובפיות של הגאונים – הרמב"םוהראב"דבעל הטורים ורמ"א, ראשונים ואחרונים. בחלל בית המלאכה עוברים בסך גאונים וגדולים – מה לי אנשי ס.ס.? מי לי משגיחים גרמניים? מה אכפת רעב ומצוק ונגישות ואימת מוות? הרי מרחפים בעולמות העליונים, הרי יושבים לא בבית המלאכה ברחוב נובוליפיה 46, אלא – בלשכת הגזית, בסנהדרין. כך יורדים בני אדם במצוקה וכך הם מתרוממים לגובה רוחני לדרגה עליונה.

רבי אברהם הנדל שהה בגטו וארשה עד לחיסולו המוחלט, הוא השכיל לברוח לצד האחר של העיר ושם התחבא עד לקיץ תש"ד. עם פרוץ המרד הפולני נתפס רבי אברהם הנדל ונשלח מיד לדאכו . שם פשט צורה ולבש צורה של כומר, תחת תחפושת זו נותר עד סיום המלחמה. גם תחת גלימת הכומר המאולתרת עזר וסייע ליהודים להינצל. עם סיום המלחמה עלה ארצה.

נלב"ע תשל"ז

סגירת תפריט
דילוג לתוכן