"…העולם מנוהל בהשגחה פרטית מדוקדקת, הן ברמה האישית והן ברמה הציבורית.
לפני תקופה הציקה לתושביה החרדים של שכונת רמות תופעה מטרידה: מידי ליל שבת נשמעו מנגינות מזרחיות וקולות ירי שהגיעו מכיוון הכפרים הערביים בסביבה. אפשר לנתח את התופעה ולומר שהיא קשורה לגורמים מדיניים, פוליטיים וחברתיים, אבל מי שיודע שהעולם אינו הפקר, זוכר ש"לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו בה את השבת" (שבת קיט ע"ב).
"חללו בה את השבת" אין הכוונה דווקא לעשיית מלאכות בשבת; די בכך שעושים את השבת חולין כדי שתחשב כמחוללת.
אם מנוחת השבת מופרעת על ידי הערבים, אות הוא שאנו עצמנו איננו נזהרים מספיק שלא תעשה חולין!
בילדותי זכיתי לשמוע את שיעורו של מרן ה"חזון איש" זי"ע מידי ליל שבת בביתו. לאחר השיעור היינו יוצאים יחד עם ה"חזון איש" לטייל ברחוב המכונה כיום רחוב חזון איש. כשהיינו רואים מרחוק פנסי מכונית, ה"חזון איש" היה מסתובב כדי לא לראות חילול שבת. תוך כדי כך הוא היה מפטיר: "מסתמא זה לא יהודי, יהודי אינו מחלל שבת!".
כשהמכונית היתה עוברת לידינו, כל גופו של ה"חזון איש" היה רועד. הוא היה אומר בהתרגשות: "שבת… שבת… שבת!" כדי שיחסו לקדושת השבת לא יתעמעם!
בשעתו, גרתי בסביבה מעורבת, שהתגוררו בה גם משפחות חילוניות רבות. השכנים בדירה שמעלי היו משחקים בקלפים עד שתיים או שלוש לאחר חצות מידי ליל שבת. המשחקים האלה לא היו שקטים ולא עדינים, כל הסערה הזאת התחוללה מעל הראש שלנו, בשעה שאנחנו יושבים לסעודת שבת. הרגשתי שאני מוכרח לחזק את קדושת השבת אצלי בבית, והבאתי אורחים שחיזקו אצלנו את האוירה. הם היו מפעילים מעל הראש 'פול ווליום', ואני והאורחים היינו שרים זמירות שבת על 'פול ווליום'.
מי שולט פה במדינה? לא היהודים, אלא החטאים של היהודים. ואם היהודים רוצים להתגבר על אויביהם, יש להם עצה אחת "לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו, כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי". (תהילים פא, יד-טו)
איפה הם עמי הארץ של פעם?
החכם מעביר לילדיו שהשבת היא יום של קדושה והתעלות, יום של שמחה ותחושות קודש. כך הוא משעבד אותם לשבת בצורה נעימה, שיוצרת בהם חשק להמשיך את המורשת הזו בשמחה. לא כן מי שמשדר לבניו ששבת היא יום קשה, אסור ואסור – לא ייפלא אם הם לא יאהבו את היום הזה. בכל אופן, העיקרון נשאר אחד: הנפשות צריכות להשתעבד לתורה!
ואם כבר הזכרנו את יום השבת – איפה הם עמי הארץ של פעם? כידוע עם הארץ אינו מי שלא יודע ללמוד. הוא יכול להיות חתן התנ"ך, חתן המשנה, ואפילו חתן הגמרא… הבעיה שלו שהוא שקרן, אי אפשר לסמוך עליו לעניין מעשרות. אפילו אם יאמר שעישר – לא סומכים עליו. הוא אינו מדקדק במצוות, ולכן אינו נאמן.
ועל אותו עם הארץ אומרים חז"ל, שבשבת הוא נאמן על המעשרות, ואם יאמר בשבת שעישר- סומכים עליו. הטעם לכך הוא שאימת שבת עליו. בשבת הוא מפחד לשקר. עד כדי כך שבת היא יום של קדושה.
נו? היכן הם עמי הארץ של פעם, שבשבת הם היו מפחדים לשקר, רק כאשר עם ישראל ילך בדרך ה', יש הבטחה שהאויבים יכנעו מיד!"
(קטעים מלוקטים מתוך אריה שאג – בין המצרים ופרשת וילך)