תפריט
אמרו בגמ' (מנחות קי.) אמר רבי יצחק מאי דכתיב (ויקרא ו') "זאת תורת החטאת" ו"זאת תורת האשם", כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם.
כידוע, החפץ חיים זצוק"ל עורר מאד על לימוד סדר קדשים, ואף חיבר כמה ספרים והקים כולל מיוחד ללימוד סדר קדשים. בהקדמתו ל"לקוטי הלכות" מביא כמה וכמה טעמים מה חשוב לימוד זה. ובמאמר "תורה אור" כתב וז"ל: "הנה מכל זה נוכל להתבונן עד כמה צריך האדם להזדרז ללמוד סדר קדשים שעושה בזה נחת רוח להקב"ה שהוא משתוקק שבזמן שביהמ"ק חרב יעסקו בניו עכ"פ בהלכות הקודש והמקדש וימחול להם עונותיהם וגם שיש בו שתי המעלות ביחד מעלת התורה וגם מעלת הקרבנות שע"י הלימוד יחשוב לו הקב"ה כאילו הקריב ממש".
סדר קדשים ברובו עוסק בעניני הקרבנות, ההקדשות, והמקדש. פותח בקרבנות שבבית המקדש: מסכתות זבחים ומנחות. ממשיך במסכת חולין: זביחה של רשות, שהרי בתורה אחר שאמר, "והיה המקום אשר יבחר ה', שמה תביאו וגו'", אמר, "רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר" (דברים יב). ומפורטים בה דינים הקשורים לזה, כגון הלכות טרפות, אותו ואת בנו, כסוי הדם, גיד הנשה, זרוע לחיים וקיבה הניתנים לכהן, ראשית הגז. וכן הלכות בשר בחלב.
ואחרי חולין מסכת בכורות, שיש בה דינים הנוגעים הן לקרבן [בבכור תמים] והן לאכילת הרשות [בבכור בעל מום].
ולאחריה מסכת ערכין – שגם היא מעניני הקודש – שמתחייב אדם מעות להקדש, או מקדיש שדה או בית. ומסכת תמורה שגם היא עוסקת בעניני הקרבנות, ומיהם הפסולים למזבח. וסודרה מסכת זו כאן, על פי סדר הענינים בתורה. ולאחריה מסכת כריתות כיון שהחייבים כרת, חייבים בשוגג קרבן חטאת (רמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות).
ולאחריה באה מסכת מעילה, שגם היא נוגעת לקודש, ומסכתות תמיד ומדות המדברות על סדר העבודה בבית המקדש ועל צורת הבית. והמסכת האחרונה היא מסכת קינים. כידוע בלימוד מסכת קינים ישנה סגולה בפני עצמה, ובעיקר לרפואה שלימה.
וכעת בעיקבתא דמשיחא שאנו מרגישים שכלו כבר כל הקיצין ומשיח צדקינו יבוא בקרוב לגאלינו, ויבנה בית המקדש במהרה בימינו, בודאי חובה עלינו להיות בקיאים בעניני הקדשים והמקדש, ובזכות זה תתקרב הגאולה אמן כן יהי רצון.
