הגאון הצדיק רבי יונה שטנצל זצ"ל היה מרבני העיר תל אביב ומגדולי לוחמי קדושת השבת והטהרה בארץ ישראל. הוא שחולל והגשים את רעיון המשנה היומית הכביר, שהתפשט בכל תפוצות ישראל בעולם כולו.

גדולי ומאורי האומה, בראשם מרנן בעל החזון איש זיע"א ובעל האמרי אמת זיע"א, רבני העדה החרדית בירושלים ומועצות גדולי ישראל בארץ ישראל, בארצות הברית ובאירופה – הורו לגאון רבי יונה להקים ולייסד ארגון אשר יעסוק בהפצת ובהחדרת קביעות המשנה וההלכה היומית בשכבות הציבור, כדי ש"כל יהודי יהיה מחובר לתורה הקדושה".

* * *

בשנת תש"ז (1947) הקים את 'מפעל המשנה היומית לעילוי נשמת ולהנצחת ששת מיליוני היהודים – מתוכם כמיליון וחצי ילדים – שנרצחו בשואה האיומה, ואלפי קהילות הקודש שנעקדו וניטבחו על ידי הנאצים ימח שמם ועוזריהם, מבלי להשאיר אחריהם שם ושארית. השם ייקום דמם.

הרב שטנצל הפיץ בקרב ניצולי השואה כרוז היסטורי שכותרתו "שמע ישראל!". בין השאר נכתבו בו הדברים הבאים:

"קדיש אחרי אביך לא אמרת, מצבה על קבר אימך לא הצבת, נאבדו לך כל קרוביך, שבעה אחריהם לא ישבת, קריעה אחריהם לא קרעת. מיליונות אחיך בני ישראל נחנקו, נשרפו לאפר. ובמה אתה יכול לכבד את זכרם? – תיכנס לבית הכנסת ותשתתף עם הציבור ללמוד את המשנה היומית לזכר קדושי ישראל, רק שתי משניות ליום, ובאמירת תפילה המיוחדת לזכרם אחרי הלימוד וקדיש לאחריה, ובזה אתה מכבד את זכרם"…

לזכר נרצחי השואה חיבר רבי יונה תפילה מיוחדת הנאמרת בסיום פרק או מסכת, וכן באזכרות ויארציטים.

התפילה נקראת 'יזכור ליום השואה, ויש הנוהגים לאומרה בצום עשרה בטבת.
בשנת תשי"ד התרחב הארגון והפך ל'מפעל המשנה וההלכה היומית.

* * *

ביום שבת קודש פרשת פנחס, י"ט תמוז תשכ"ט, נדם ליבו הטהור של רבי יונה. היה זה לאחר חילול שבת המוני שהתרחש בעיר תל אביב באישור הממשלה, אשר גרם לו לצער ולסערת רוח גדולה. ליבו נשבר בקרבו על חילולה של השבת בארץ הקודש.

בליל אותה השבת התפלל בבית הכנסת שבראשותו, כשלאחר מכן יצא לנהל עצרת מחאה, במהלכה זעק על ביזוי השבת. מששב לביתו, נדם לפתע ליבו, והוא השיב את נשמתו הטהורה אל בוראה.