עוֹרוֹת יְבֵשִׁים, בֵּין שֶׁל אֻמָּן בֵּין שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, מֻתָּר לְטַלְטְלָן. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא עוֹרוֹת בְּהֵמָה גַּסָּה דְּחָזֵי לִישֵׁב עֲלֵיהֶם, אֲבָל מִבְּהֵמָה דַּקָּה, אָסוּר, (לג) אֶלָּא אִם כֵּן חָשַׁב לִישֵׁב עֲלֵיהֶם מִבְּעוֹד יוֹם (רַשִׁ''י פ' ב''ט).
נְסָרִים שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, מֻתָּר לְטַלְטְלָן; וְשֶׁל אֻמָּן, אָסוּר אֶלָּא אִם כֵּן חָשַׁב עֲלֵיהֶם מִבְּעוֹד יוֹם לִתֵּן עֲלֵיהֶם פַּת לְאוֹרְחִים אוֹ תַּשְׁמִישׁ אַחֵר.
עֲצָמוֹת שֶׁרְאוּיִים לִכְלָבִים, וּקְלִפִּים שֶׁרְאוּיִם לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, וּפֵרוּרִים שֶׁאֵין בָּהֶם כַּזַּיִת מֻתָּר לְהַעֲבִירָם מֵעַל הַשֻּׁלְחָן; אֲבָל אִם אֵין הַקְּלִפִּים רְאוּיִם לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, אָסוּר לְטַלְטְלָם אֶלָּא (לד) מְנַעֵר אֶת הַטַּבְלָא וְהֵם נוֹפְלִים. וְאִם יֵשׁ פַּת עַל הַשֻּׁלְחָן, מֻתָּר לְהַגְבִּיהַּ הַטַּבְלָה וּלְטַלְטְלָהּ עִם הַקְּלִפִּים שֶׁאֵינָם מַאֲכַל בְּהֵמָה, שֶׁהֵם בְּטֵלִים אַגַּב הַפַּת; וְאִם הָיָה צָרִיךְ לִמְקוֹם הַשֻּׁלְחָן, אֲפִלּוּ אֵין עָלֶיהָ אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִם לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, מֻתָּר לְהַגְבִּיהַּ וּלְטַלְטְלָהּ.
באר היטב
(לד) מנער. וה''ה שמותר לגררם ע''י סכין מן המפה כיון דלא נגע בה הוה ליה טלטול מן הצד ט''ז. וקשה דבסי' שי''א ס''ק ב' אוסר הט''ז לדחוף דבר שהוא מוקצה ע''י קנה ע''ש:
באר היטב
(לג) אא''כ. ואם נתנן לאוצר לסחורה צריכים יחוד ע''ס רנ''ט: