כָּל דָּבָר מְטֻנָּף, כְּגוֹן: רְעִי וְקִיא וְצוֹאָה, בֵּין שֶׁל אָדָם בֵּין שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, אִם הָיוּ בְּחָצֵר שֶׁיּוֹשְׁבִים בָּהּ, מֻתָּר לְהוֹצִיאָם לְאַשְׁפָּה אוֹ לְבֵית הַכִּסֵא, וַאֲפִלּוּ בְּלֹא כְּלִי; וְאִם הָיוּ בְּחָצֵר (לח) שֶׁאֵינוֹ דָּר שָׁם, (לט) אָסוּר לְהוֹצִיאָם. וְאִם יָרֵא מִפְּנֵי הַתִּינוֹק שֶׁלֹּא יִתְלַכְלֵךְ בָּהּ, מֻתָּר לִכְפּוֹת עָלֶיהָ כְּלִי.

אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהוֹצִיא גְּרָף שֶׁל רְעִי וְעָבִיט שֶׁל מֵי רַגְלַיִם, (מ) אָסוּר לְהַחְזִירָם, אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן לְתוֹכָם (מא) מַיִם.

אֵין עוֹשִׂים גְּרָף שֶׁל רְעִי לְכַתְּחִלָּה, דְּהַיְנוּ לְהָבִיא דָּבָר שֶׁעָתִיד לִמָּאֵס כְּדֵי לְהוֹצִיאוֹ לִכְשֶׁיִּמָּאֵס; וְאִם עָבַר וַעֲשָׂאוֹ, מֻתָּר לְהוֹצִיאוֹ.