כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף מְדַדִּים אוֹתָם (מד) בֶּחָצֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹחֵז בְּצַוָּארָן וּבַצְּדָדִים וּמוֹלִיכָן, אִם צְרִיכִין הַבַּעֲלֵי חַיִּים לְכָךְ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַגְבִּיהֵם בְּעִנְיָן שֶׁיַּעַקְרוּ רַגְלֵיהֶם מִן הָאָרֶץ, דְּמֻקְצִין הֵם וְאָסוּר לְטַלְטְלָן; חוּץ מִתַּרְנְגֹלֶת שֶׁאֵין מְדַדִּין אוֹתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁמַּגְבַּהַת עַצְמָהּ מִן הָאָרֶץ וְנִמְצָא זֶה מְטַלְטֵל, אֲבָל דּוֹחִים אוֹתָהּ מֵאֲחוֹרֶיהָ בְּיָדַיִם כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס.
הָאִשָּׁה מְדַדָּה אֶת בָּנָה, אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא (מה) תִּגְרְרֵהוּ אֶלָּא יְהֵא מַגְבִּיהַּ רַגְלוֹ אַחַת וְיַנִּיחַ הַשְּׁנִיָּה עַל הָאָרֶץ וְיִשָּׁעֵן עָלֶיהָ עַד שֶׁיַּחֲזֹר וְיַנִּיחַ רַגְלוֹ שֶׁהִגְבִּיהַּ, שֶׁנִּמְצָא לְעוֹלָם הוּא נִשְׁעָן עַל רַגְלוֹ הָאַחַת.
באר היטב
(מה) תגררהו. וקטן כ''כ שצריך לגררו אם נשאו חייב והמוציא תינוק וכיס תלוי בצוארו חייב אבל המוציא גדול המלובש בכליו פטור ואם נושא כפות או חולה חייב והנושא מת הוי מלאכה שא''צ לגופה. רמב''ם עיין מ''א:
דָּבָר שֶׁהוּא מֻקְצֶה מֻתָּר לִגַּע בּוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא מְנַעְנֵעַ אֲפִלּוּ מִקְּצָתוֹ וּכְבָר נִתְבָּאֵר רֵישׁ סִימָן זֶה.
באר היטב
(מד) בחצר. אבל בר''ה אסור עיין סי' שט''ו מאלו הדינים בסי''ב: