ההלכה היומית
יום שבת קודש כי תבוא כ"א אלול תשפ"ב
סימן שי"ד
סעיף ה'

מֻתָּר לִתֵּן קָנֶה חָלוּל בְּחָבִית אוֹ בִּרְזָא (ש''ל מָרְדְּכַי) לְהוֹצִיא יַיִן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ מֵעוֹלָם, אֲבָל לִתֵּן עָלֶה שֶׁל הֲדַס בְּנֶקֶב שֶׁבְּחָבִית שֶׁהֶעָלֶה עָשׂוּי כְּמַרְזֵב וְהַיַּיִן זָב דֶּרֶךְ שָׁם, לֹא, דְּגָזְרִינַן שֶׁלֹּא יְתַקֵּן מַרְזֵב לְיֵינוֹ שֶׁיִּפֹּל הַיַּיִן לְתוֹכוֹ וְיֵלֵךְ לְמֵרָחוֹק, דִּכְשֶׁלּוֹקֵחַ הֶעָלֶה וּמְקַפְּלוֹ כְּעֵין מַרְזֵב נִרְאֶה כְּעוֹשֶׂה מַרְזֵב, וְלֹא דָּמֵי לְבִרְזָא אוֹ קָנֶה שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ שׁוּם מַעֲשֶׂה. הגה: וְיֵשׁ מַתִּירִים אֲפִלּוּ בְּעָלֶה שֶׁל הֲדַס בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה קְטוּמִים וְאֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִקְטֹם (הָרֹא''שׁ סוֹף פֶּרֶק חָבִית וְטוּר).

סימן שי"ד
סעיף ו'

מֻתָּר לְהַתִּיז (ד) רֹאשׁ הֶחָבִית בְּסַיִף דְּלָאו לַפֶּתַח מְכַוֵּן, כֵּיוָן שֶׁמֵּסִיר רֹאשָׁהּ; אֲבָל לְנַקְּבָהּ בְּצִדָּהּ, בֵּין שֶׁל חָבִית בֵּין שֶׁל מְגוּפָה, אָסוּר אֲפִלּוּ בְּרֹמַח שֶׁעוֹשֶׂה נֶקֶב גָּדוֹל; וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְפֶתַח דְּכֵיוָן דְּהָוֵי מִצִּדָּהּ וַדַּאי לַפֶּתַח מְכַוֵּן. וְלִקֹּב הַמְּגוּפָה לְמַעְלָה, מֻתָּר, דְּלָאו לַפֶּתַח מְכַוֵּן, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת פֶּתַח לְמַעְלָה אֶלָּא נוֹטֵל כָּל הַמְּגוּפָה.

באר היטב

(ד) ראש. אפי' בחבית שלימה אפי' להתיז גוף החבית עם המגופה ט''ז מ''א. (כתב רש''ל דוקא משום אורחים מותר וכן משמע בש''ס) בתוספתא פ''ט קורע אדם העור מעל פי חביות של יין ובלבד שלא יכוין לעשות זינוק פי' מרזב:

סימן שי"ד
סעיף ז'

חוֹתָמוֹת שֶׁבַּכֵּלִים, כְּגוֹן: שִׁדָּה, תֵּבָה וּמִגְדָּל שֶׁהַכִּסוּי שֶׁלָּהֶם קָשׁוּר בָּהֶם בְּחֶבֶל, יָכוֹל לְהַתִּירוֹ אוֹ לְחָתְכוֹ בְּסַכִּין אוֹ לְהַתִּיר קְלִיעָתוֹ; וְדַוְקָא כְּעֵין קְשִׁירַת חֶבֶל וְכַיּוֹצֵא בּוֹ; אֲבָל פּוֹתַחַת שֶׁל עֵץ וְשֶׁל מַתֶּכֶת, אָסוּר לְהַפְקִיעַ וּלְשַׁבֵּר דִּבְכֵלִים נָמֵי שַׁיָּךְ בִּנְיָן גָּמוּר וּסְתִירָה. וּמִטַּעַם זֶה אָסוּר לְהָסִיר הַצִּירִים שֶׁקּוֹרִים גוגזי''ש שֶׁאֲחוֹרֵי הַתֵּיבָה אִם נֶאֱבַד הַמַּפְתֵּחַ, וְיֵשׁ מַתִּירִים בְּזוֹ. (ה) וּשְׁבִירַת פּוֹתְחוֹת שֶׁל תֵּבוֹת, יֵשׁ מַתִּיר וְיֵשׁ אוֹסֵר, וְיֵשׁ לְהַתִּיר (ו) עַל יְדֵי עַכּוּ''ם.

באר היטב

(ה) ושבירת. עיין ט''ז: (ו) ע''י עכו''ם. ורש''ל פ''ד דביצה ס''ט כתב דוקא בהפסד מרובה או נחפז הרבה לצורך מצוה אבל בסכין או במחט שרי לפתוח. מ''א:

יום שבת קודש כי תבוא כ"א אלול תשפ"ב

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן