עָשָׂה אֵינוֹ יְהוּדִי בְּשַׁבָּת אָרוֹן אוֹ קֶבֶר לְעַצְמוֹ, מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל לִקָּבֵר בּוֹ; וְאִם עֲשָׂאוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, לֹא יִקָּבֵר בּוֹ (יז) עוֹלָמִית. וְדַוְקָא שֶׁהַקֶּבֶר בְּפַרְהֶסְיָא, וְהָאָרוֹן עַל גַּבָּיו, שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁנַּעֲשָׂה לִפְלוֹנִי יִשְׂרָאֵל; אֲבָל אִם הוּא בְּצִנְעָה, מֻתָּר לִקָּבֵר בּוֹ לָעֶרֶב, בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא בְּפַרְהֶסְיָא, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא לְאוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁנַּעֲשָׂה בִּשְׁבִילוֹ, אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר, מֻתָּר; וְהוּא שֶׁיַּמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ.

עַכּוּ''ם שֶׁהֵבִיא בְּשַׁבָּת חֲלִילִין (פי' כְּלִי כְּגוֹן חֲלִילִים שֶׁקוֹלָם מְעוֹרֵר הַבְּכִי) לִסְפֹּד בָּהֶם יִשְׂרָאֵל, לֹא יִסְפֹּד בָּהֶם לֹא הוּא וְלֹא אֲחֵרִים עַד (יח) שֶׁיַּמְתִּין לָעֶרֶב בִּכְדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב; וְאִם יָדַע בְּוַדַּאי שֶׁמִּמָּקוֹם פְּלוֹנִי הֱבִיאוֹ בְּשַׁבָּת, יַמְתִּין לָעֶרֶב כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, וְאַחַר כָּךְ מֻתָּרִים בֵּין לוֹ וּבֵין לַאֲחֵרִים; וְהָנֵי מִילֵי כְּשֶׁהֱבִיאָם דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, אֲבָל אִם לֹא הֱבִיאָם אֶלָּא דֶּרֶךְ כַּרְמְלִית, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בָּהֶם אִסוּר תּוֹרָה אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַמְתִּין כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ אֶלָּא (יט) מֻתָּרִים לָעֶרֶב מִיָּד.

(כ) סָפֵק אִם הוּבְאוּ מִחוּץ לַתְּחוּם אוֹ מִתּוֹךְ הַתְּחוּם, חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא מִחוּץ לַתְּחוּם הוּבְאוּ.