מְבוֹאוֹת הָרְחָבִים ט''ז אַמָּה וּמִתְקַצְּרִים בִּקְצָתָן וְאֵין בָּהֶם ט''ז אַמָּה, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם אָרְכָּן לְאֹרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים הֲרֵי הֵם רְשׁוּת הָרַבִּים.
מְבוֹאוֹת הָרְחָבִים (ט) י''ג אַמּוֹת וּשְׁלִישׁ וּשְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם מְפֻלָּשִׁים לִרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהוּא רָחָב ט''ז, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא רְשׁוּת הָרַבִּים.
כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אִם אֵינוֹ גָּבוֹהַּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, אֲפִלּוּ הֵם קוֹצִים אוֹ צוֹאָה שֶׁאֵין רַבִּים דּוֹרְסִין עֲלֵיהֶם, חֲשׁוּבִים כְּקַרְקַע וְהָוֵי רְשׁוּת הָרַבִּים; וְאִם הוּא גָּבוֹהַּ שָׁלֹשׁ, וּמִשָּׁלֹשׁ עַד תִּשְׁעָה וְלֹא תִּשְׁעָה בַּכְּלָל אִם הוּא רָחָב אַרְבַּע עַל אַרְבַּע, הָוֵי כַּרְמְלִית; וְאִם אֵינוֹ רָחָב אַרְבַּע עַל אַרְבַּע, הָוֵי מְקוֹם פְּטוּר; וְאִם הוּא גָּבוֹהַּ ט' טְפָחִים מְצֻמְצָמִים (י) וְרַבִּים מְכַתְּפִים עָלָיו, הָוֵי רְשׁוּת הָרַבִּים אֲפִלּוּ אֵינוֹ רָחָב אַרְבָּעָה; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר דְּהוּא הַדִּין לְגָבוֹהַּ מִתִּשְׁעָה וְעַד עֲשָׂרָה וְרַבִּים מְכַתְּפִים עָלָיו, הָוֵי רְשׁוּת הָרַבִּים אֲפִלּוּ אֵינוֹ רָחָב אַרְבָּעָה; וּמֵעֲשָׂרָה וּלְמַעְלָה, אִם הוּא רָחָב אַרְבָּעָה הָוֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד; וְאִם לָאו, הָוֵי מְקוֹם פְּטוּר אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ בּוֹ מָקוֹם כְּדֵי לָחֹק לְהַשְׁלִימוֹ לְאַרְבָּעָה.
באר היטב
(י) ורבים. אבל כשאין מכתפים עליו אע''ג דראוי לכתף עליו לא הוי ר''ה. ב''י:
באר היטב
(ט) י''ג. כמו שמצינו בפסי ביראות עיין ט''ז: