הַמִּתְאָרֵחַ בְּחָצֵר, אֲפִלּוּ נִתְאָרַח בְּבַיִת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אִם לֹא נִתְאָרַח דֶּרֶךְ קֶבַע אֶלָּא (י) לִשְׁלֹשִׁים יוֹם אוֹ פָּחוֹת, אֵינוֹ אוֹסֵר עַל בְּנֵי הֶחָצֵר וְהוּא וְהֵם מֻתָּרִים, בֵּין בְּבֵיתוֹ בֵּין בְּבֵיתָם. הגה: וַאֲפִלּוּ אִם הָאוֹרְחִים רַבִּים וּבַעַל הַבַּיִת אֶחָד. וְדַוְקָא בִּדְאִכָּא בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד קָבוּעַ דְּאָז הָאוֹרְחִים בְּטֵלִים לְגַבֵּיהּ, אֲבָל אוֹרְחִים בְּיַחַד, (יא) אוֹסְרִים זֶה עַל זֶה מִיָּד. (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סי' ע''ו דִּבְרֵי עַצְמוֹ) וְעַיִּןִ לְקַמָּן סוֹף סִימָן שצ''א וְעַכּוּ''ם הַמִּתְאָרֵחַ ע''ל סי' שפ''ד.
אֶחָד מִבְּנֵי חָצֵר שֶׁהִנִּיחַ בֵּיתוֹ וְהָלַךְ וְשָׁבַת בְּחָצֵר אַחֶרֶת, אֲפִלּוּ הָיְתָה סְמוּכָה לַחֲצֵרוֹ, אִם הִסִיחַ מִלִּבּוֹ וְאֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ בְּשַׁבָּת, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ אוֹסֵר עֲלֵיהֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּיִשְׂרָאֵל; אֲבָל בְּעַכּוּ''ם, אֲפִלּוּ הָלַךְ לִשְׁבֹּת בְּעִיר אַחֶרֶת, אוֹסֵר עֲלֵיהֶם עַד שֶׁיִּשְׂכְּרוּ מִמֶּנּוּ מְקוֹמוֹ אִם הוּא קָרוֹב מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבֹא בְּשַׁבָּת; אֲבָל אִם רָחוֹק יוֹתֵר, אֵינוֹ אוֹסֵר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם עַכּוּ''ם, אִם הָלַךְ לִשְׁבֹּת בְּחָצֵר אַחֶרֶת אֵינוֹ אוֹסֵר וְכֵן נִרְאֶה עִקָּר. וְאִם בָּא הָעַכּוּ''ם בְּשַׁבָּת ע''ל סי' שפ''ג.
יִשְׂרָאֵל בֶּן חָצֵר זוֹ שֶׁהָלַךְ לִשְׁבֹּת (א) בְּחָצֵר אַחֶרֶת וְאֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר בְּשַׁבָּת, וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ בְּשַׁבָּת וְחָזַר, אֵינוֹ אוֹסֵר.
באר היטב
(א) בחצר. עיין ט''ז שהעלה דגם גבי עכו''ם יש לדון כן באם ודאי הסיח מלבו בע''ש ונמלך בשבת ובא. ע''ש:
באר היטב
(י) לשלשים. משמע ביותר מלמ''ד יום אוסר וזה מיירי ביחיד הדר במקום אבל במקום שיש קהל ועשו עירובי חצירות בע''פ כדרכנו אז פטור גם בזה כיון שלב ב''ד מתנה על כל שיתוספו דיורים כמ''ש סי' שס''ו ס''ק ט''ו ע''ש: (יא) אוסרים זה על זה. ודוקא שיש לכל אחד חדר מיוחד לאכילה כמ''ש ס''ג ואם הוא במקום עכו''ם צריכין לשכור רשותו עיין ססי' שפ''ב וססי' שצ''א. מ''א: