בְּאֵר שֶׁבְּאֶמְצַע הַשְּׁבִיל בֵּין שְׁנֵי כָּתְלֵי חֲצֵרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻפְלֶגֶת מִכֹּתֶל זֶה ד' טְפָחִים וּמִכֹּתֶל זֶה ד' טְפָחִים, שְׁנֵיהֶם מְמַלְּאִים מִמֶּנָּה וְאֵינָם צְרִיכִים זִיזִים עַל גַּבָּן, שֶׁאֵין אָדָם אוֹסֵר עַל חֲבֵרוֹ דֶּרֶךְ אֲוִיר. הגה: וְדַוְקָא כְּשֶׁאֵין הַחֲצֵרוֹת פְּתוּחוֹת לַשְּׁבִיל (ב) רַק בַּחַלּוֹנוֹת (טוּר וְהַמַּגִּיד פ''ג מה' עֵירוּבִין). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם אֵינָן מֻפְלָגִים אַרְבָּעָה, אוֹסְרִים (ג) אֲפִלּוּ בִּכְהַאי גַּוְנָא (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשִׁ''י).
שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת וּבֵינֵיהֶם ג' חֻרְבּוֹת, כָּל אֶחָד מֻתָּר בְּאוֹתָהּ שֶׁאֶצְלוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ דֶּרֶךְ חַלּוֹנוֹת עַל יְדֵי זְרִיקָה, וְהָאֶמְצָעִית מֻתֶּרֶת לִשְׁנֵיהֶם. וְאִם הָיוּ שְׁלָשִׁתָּן סְמוּכוֹת לַבָּתִּים, שֶׁהָיְתָה הָאֶמְצָעִית כְּנֶגֶד הַשְּׁתַּיִם כִּשְׁלֹשָׁה רָאשֵׁי קַנְקַן, כָּל אֶחָד מֻתָּר בַּחֻרְבָּה שֶׁאֶצְלוֹ (ד) וְהַשְּׁלִישִׁית הַקְּרוֹבָה לִשְׁתֵּי הַחֲצֵרוֹת אֲסוּרָה לִשְׁתֵּיהֶן.
באר היטב
(ד) והשלישי. עיין ט''ז מ''ש בזה:
בֵּית הַכִּסֵא שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַבָּתִּים וְלֹא עֵרְבוּ יַחַד, רְשׁוּת שְׁנֵיהֶם שׁוֹלֶטֶת בּוֹ (ה) וַאֲסוּרִים. וְעַיֵּן לְעֵיל סי' שנ''ה.
באר היטב
(ה) ואסורים. היינו לכתחילה ובדיעבד גדול כבוד הבריות:
באר היטב
(ב) רק. שאז תשמיש המילוי דרך אויר אבל כשהחצירות פתוחות בשביל רשות שניהם שולטות בו והוי השביל כחצר שאינה מעורבת ואסור. מגן אברהם: (ג) אפי'. דכיון דסמוך להם הוי לשניהם תשמישן בנחת עיין סי' שס''ה ס''ב: