יִשְׂרָאֵל (ג) שֶׁהֵמִיר, וְהָיוּ לוֹ בָּתִּים בִּשְׁכוּנַת יִשְׂרָאֵל שֶׁעֵרְבוּ לְכָל הַשָּׁנָה, אִם אֵין לוֹ פֶּתַח אַחֵר כְּלָל הוּא אוֹסֵר בְּכָל שַׁבָּת שֶׁחָל לְאַחַר שֶׁהֵמִיר, אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ פֶּתַח אַחֵר לִשְׁכוּנַת הָעַכּוּ''ם, אֲפִלּוּ הוּא פֶּתַח קָטָן שֶׁלֹּא הָיָה רָגִיל בּוֹ מִתְּחִלָּה, דּוֹחִין אוֹתוֹ אֵצֶל פֶּתַח הַפָּתוּחַ לִשְׁכוּנַת הָעַכּוּ''ם.
אָסְרוּ חֲכָמִים לְטַלְטֵל מִן הַחֲצֵרוֹת לַמָּבוֹי, וְהִתִּירוּהוּ עַל יְדֵי שִׁתּוּף שֶׁגּוֹבִין פַּת אוֹ דָּבָר אַחֵר מִמִּינֵי מַאֲכָל מִכָּל חָצֵר וְחָצֵר וְנוֹתְנִים אוֹתוֹ בְּאֶחָד מִן הַחֲצֵרוֹת וְאָנוּ רוֹאִים כְּאִלּוּ פָּתוּחַ כָּל הַמָּבוֹי לְאוֹתוֹ חָצֵר. וּמִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְשַׁתֵּף הַחֲצֵרוֹת, יְכוֹלִים לִתְּנוֹ בַּאֲוִיר הֶחָצֵר אוֹ בְּבַיִת שֶׁאֵין לוֹ אַרְבַּע עַל אַרְבַּע. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִתְּנוֹ בַּבַּיִת, רַק שֶׁיִּהְיֶה בְּמָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר הִילְכָּךְ אֵין נוֹתְנִים אוֹתוֹ בַּאֲוִיר הַמָּבוֹי. וְעַיֵּן לְעֵיל סי' שס''ו.
יִשְׂרָאֵלִים שֶׁדָּרִים בְּג' מְקוֹמוֹת חֲלוּקִים, וְדַלְתוֹת כָּל אֶחָד מֵהַמְּקוֹמוֹת נְעוּלִים בַּלַּיְלָה, וְהַשַּׁמָּשׁ גּוֹבֶה קֶמַח מִכֻּלָּם, אֵינוֹ מוֹעִיל לָהֶם לְהִשְׁתַּתֵּף, שֶׁשִּׁתּוּף מָבוֹי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מוּנָח בֶּחָצֵר שֶׁבַּמָּבוֹי, וְאֵלּוּ שֶׁנִּבְדָּלִים זֶה מִזֶּה וּרְחוֹקִים אֵין שִׁתּוּפָן אֶחָד וְאֵין מְבוֹאֵיהֶן כְּאֶחָד. הגה: וְאִם עֵרְבוּ בְּמָקוֹם אֶחָד, אֵין הָאֲחֵרִים שֶׁלֹּא עֵרְבוּ אוֹסְרִים עֲלֵיהֶם הוֹאִיל וְאֵין לָהֶם דְּרִיסַת הָרֶגֶל זֶה עַל זֶה, כִּי אֵין כָּל הָעִיר חֲשׁוּבָה כְּמָבוֹי אֶחָד אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹשְׁבִין בְּהֶקֵּף חוֹמָה אַחַת. (בֵּית יוֹסֵף סי' שצ''ב בְּשֵׁם חֲזֵה הַתְּנוּפָה).
באר היטב
(ג) שהמיר. כתב בגינת ורדים כלל ג' סי' כ''ב דאם השכיר מן הגזבר אפי' שאחר העירוב ח''ו המיר א' משכונות ישראל מועיל העירוב שנעשה קודם ההמרה לפי ששכרו מן הגזבר נכנס בשכירות זו גם בתים יחידים מישראל שיהיו היחידים טפילין למרובין וכללות המרובים מתקיימות השכירות בידם עיין שם: