הָיָה יוֹצֵא בִּרְשׁוּת וְהוּא הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, וְאָמְרוּ לוֹ: כְּבָר נַעֲשֵׂית הַמִּצְוָה שֶׁיָּצָאתָ לַעֲשׂוֹת, יֵשׁ לוֹ מִמְּקוֹמוֹ. אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ; וְאִם הָיָה מִקְצָת הַתְּחוּם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ בִּרְשׁוּת מֻבְלָע בְּתוֹךְ אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמְּקוֹמוֹ, הֲרֵי זֶה חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ וּכְאִלּוּ לֹא יָצָא.
כָּל הַיּוֹצְאִים לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת מִיַּד עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אוֹ מִן הַנָּהָר אוֹ מִן הַמַּפֹּלֶת, יֵשׁ לָהֶם אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ מִמָּקוֹם שֶׁהִצִּילוּ בּוֹ; וְאִם הָיְתָה יַד עַכּוּ''ם תַּקִּיפָה, וְהָיוּ מְפַחֲדִים לִשְׁבֹּת בַּמָּקוֹם שֶׁהִצִּילוּ, הֲרֵי אֵלּוּ חוֹזְרִים בְּשַׁבָּת לִמְקוֹמָם וּבִכְלֵי זֵינָם.
מֻתָּר לְעָרֵב עֵרוּבֵי תְּחוּמִין וְלִקְנוֹת שְׁבִיתָה סוֹף הַתְּחוּם, וְלָכֵן מִי שֶׁיָּצָא מֵהָעִיר בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְהִנִּיחַ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת רָחוֹק מֵהָעִיר בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְקָבַע שְׁבִיתָתוֹ שָׁם, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר לָעִיר וְלָן בְּבֵיתוֹ, נַחְשֹׁב אוֹתוֹ כְּאִלּוּ שָׁבַת בַּמָּקוֹם שֶׁהִנִּיחַ בּוֹ הַשְּׁתֵּי סְעֻדּוֹת, וְזֶהוּ הַנִּקְרָא עֵרוּבֵי תְּחוּמִין. וְיֵשׁ לוֹ לְהַלֵּךְ מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ לְמָחָר אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ. לְפִיכָךְ, כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ לְמָחָר אַלְפַּיִם אַמָּה כְּנֶגֶד הָעִיר, אֵינוֹ מְהַלֵּךְ בָּעִיר אֶלָּא עַד סוֹף מִדָּתוֹ; וְאִם הָיְתָה הָעִיר מֻבְלַעַת בְּתוֹךְ מִדָּתוֹ, תֵּחָשֵׁב הָעִיר כֻּלָּהּ כְּד' אַמּוֹת וְיַשְׁלִים מִדָּתוֹ חוּצָה לָהּ. כֵּיצַד, הֲרֵי שֶׁהִנִּיחַ אֶת עֵרוּבוֹ בְּרִחוּק אֶלֶף אַמָּה מִבֵּיתוֹ שֶׁבָּעִיר לְרוּחַ מִזְרָח, נִמְצָא מְהַלֵּךְ לְמָחָר מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לַמִּזְרָח, וּמְהַלֵּךְ מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לַמַּעֲרָב, אֶלֶף שֶׁמִּן הָעֵרוּב עַד בֵּיתוֹ וְאֶלֶף אַמָּה מִבֵּיתוֹ בְּתוֹךְ הָעִיר, וְאֵינוֹ מְהַלֵּךְ בָּעִיר אֶלָּא עַד סוֹף הָאֶלֶף, וְאִם הָיָה מִבֵּיתוֹ עַד סוֹף הָעִיר פָּחוֹת מֵאֶלֶף אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת, שֶׁנִּמְצֵאת מִדָּתוֹ כָּלְתָה חוּץ לָעִיר, תֵּחָשֵׁב הַמְּדִינָה כֻּלָּהּ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, וִיהַלֵּךְ חוּצָה לָהּ תתקצ''ו אַמָּה תַּשְׁלוּם הָאַלְפַּיִם. לְפִיכָךְ, אִם הִנִּיחַ עֵרוּבוֹ בְּרִחוּק אַלְפַּיִם אַמָּה מִבֵּיתוֹ שֶׁבָּעִיר, הִפְסִיד אֶת כָּל הָעִיר, וְנִמְצָא מְהַלֵּךְ מִבֵּיתוֹ עַד עֵרוּבוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה, וּמְעֵרוּבוֹ וָהָלְאָה אַלְפַּיִם אַמָּה, וְאֵינוֹ מְהַלֵּךְ מִבֵּיתוֹ בָּעִיר לְרוּחַ מַעֲרָב אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ כָּלְתָה מִדָּתוֹ בְּאֶמְצַע הָעִיר, (א) מְהַלֵּךְ בְּכָל הָעִיר כֻּלָּהּ אֲבָל לֹא חוּצָה לָהּ, וְיֵשׁ לְהָקֵל. (טוּר הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ' כ''ז מה''ש בְּשֵׁם סְמַ''ק וְרַשִׁ''י). וְאִם כָּלְתָה מִדָּתוֹ בְּסוֹף הָעִיר, וְאַף עַל גַּב דַּעֲדַיִן עִבּוּר לִפְנֵי הָעִיר, כָּל הָעִיר כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, דְּלֹא אַמְרִינָן עִבּוּר שֶׁל הָעִיר כְּעִיר לְהַחְמִיר (הַמַּגִּיד פכ''ז מה' שַׁבַּת). כָּל מָקוֹם שֶׁהִנִּיחַ עֵרוּב תְּחוּמִין וְיֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ, אָסוּר לוֹ לֵילֵךְ לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם רַק נֶגֶד רֹחַב מָקוֹם שֶׁקָּנָה בּוֹ שְׁבִיתָה; וְאִם אֵינוֹ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּגוֹן שֶׁאֵין הָעֵרוּב בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, אָסוּר לוֹ לֵילֵךְ לְכָל רוּחַ אַלְפַּיִם רַק בְּרֹחַב אַרְבַּע אַמּוֹתָיו עִם זָוִיּוֹתֵיהֶן, כְּדִלְעֵיל סִימָן שצ''ח סָעִיף ב'. וּמִכָּל מָקוֹם אִם כָּלְתָה הַמִּדָּה סוֹף הָעִיר, וְכֻלָּהּ כְּאַרְבַּע אַמּוֹתָיו, מֻתָּר לֵילֵךְ כָּל רָחְבָּהּ וְיֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם חוּץ לָעִיר לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ רֹחַב כָּל כָּךְ נֶגֶד הַמָּקוֹם שֶׁקָּנָה בּוֹ עֵרוּב (הר''ר יְהוֹנָתָן).
באר היטב
(א) מהלך. הואיל ולן בה אבל הגיע לעיר אחרת וכלתה מדתו באמצע העיר אסור להלך יותר ומטלטל בכולה ע''י זריקה כמ''ש סימן ת''ג. ואם כלתה מדתו בסופה כל העיר כד''א וה''ה במודד תחום מעירו ופגע בעיר אחרת ועיין בגמ' ועיין בספר אבן העוזר שהאריך בדין זה עיין שם בספר מגיני ארץ דפוס פרופס: