(י) בדיקה. היינו בליל י''ד מ''א ונראה אם עבר ולא בדק בליל י''ד בודק אפי' לכתחלה ביום י''ד לאור החמה כמו אכסדרה שאורה ג''כ רב. ולא ראיתי נזהרים בזה לבדוק הבה''כ רק סגי להו בכיבוד בעלמא ביום וראוי להזהיר ע''ז השמשים של בה''כ וכ''כ מהרי''ל. וכתב עוד דיש מקומות מכריזין אחר בדיקת בה''כ שלא יבואו עוד שם התינוקות עם חמץ:

(יא) בי''ג. דוקא ביום. אבל אם בדק בליל י''ג א''צ לחזור ולבדוק בליל י''ד וכמ''ש בס''ק א': (יב) בליל י''ד. ואכסדרה אם בדק ביום י''ג לאור החמה יצא. מיהו עכ''פ יש לבדוק חדר א' בלילה. מ''א: (יג) שנותנים בהם. ומי שאין דרכו בכך א''צ בדיקה ד''מ מ''א וח''י מחמיר ע''ש:

(א) אחר הבדיקה. ל''ד דה''ה קודם התחלת הבדיקה יצניע החמץ שרוצה לאכול דאולי יתחסר לחמו תוך הבדיקה ויהא צריך לחזור ולבדוק מה שבדק כבר ב''ח וח''י והיד אהרן ומ''א. ובחנם השיג עליו הט''ז בזה ע''ש. והעולם אינן מצניעין אלא החמץ שמוצאין בשעת בדיקה. אבל שאר החמץ מוליכין אנה ואנה ולאו שפיר עבדי. אחרונים: (ב) אחרת. (וה''ה דצריך אז לבטל שנית. ב''י בשם ר''ן). ומ''מ אינו צריך לברך שנית. ח''י: (ג) א''צ. אם א''א לתינוק ליטלו. מ''א: (ד) בתיבה. ובח''מ סימן רצ''א סי''ג פסק רמ''א דתיבה חתורה אצל עכברים ע''ש וי''ל ודו''ק: