מִצְוָה לַחֲזֹר אַחַר יַיִן (יד) אָדֹם, אִם אֵין הַלָּבָן מְשֻׁבָּח מִמֶּנּוּ (טוּר).
(טו) יוֹצְאִים בְּיַיִן מְבֻשָּׁל וּבְקוֹנְדִּיטוֹן.
באר היטב
(טו) יוצאים. היינו בדיעבד אבל לכתחלה מצוה מן המובחר ליקח היין היותר משובח בלי תערובת. וקונדיטון פי' שנתערב בו דבש ופלפלין. וכתב הט''ז דבמקום שאין יין מצוי ישתה מי צמוקים ובתשובת ריב''ש סי' ט''ז מבואר דדוקא באותן צמוקים שיש בהם לחלוחית כשמעצרין אותן אבל אם אין יוצא מהן דבש רק ע''י שריה במים אין יוצאין בהם ע''ש וכ''כ הרוקח וכן נוהגין. ח''י:
אֲפִלּוּ (טז) עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה, יִמְכֹּר מַלְבּוּשׁוֹ אוֹ יִלְוֶה אוֹ יַשְׂכִּיר עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל יַיִן לְד' כּוֹסוֹת.
באר היטב
(טז) עני. כתב המ''א נ''ל דמי שאין לו אלא ד' כוסות מצומצמים אחר מזיג' יקחם בלילה הראשונה הכל ולא יקח ב' בלילה הראשונה לקידוש ולבה''מ וב' ללילה שניה דיומא קמא עיקר ונר ביתו עדיף מד' כוסות משום שלום בית עכ''ל. כ' הט''ז נ''ל בכל מקום שנזכר שא''צ להסב יש איסור להסב דכל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט וכ''כ מהרי''ל ומהרש''ל ומ''א והבאר שבע כתב דצריך להתיישב בדבר שהרי כמה פעמים מצינו שמחמירין בדבר שאנו פטורין בו ועח''י סק''י. מי שמשלחין לו יין לד' כוסות ולקידוש אינו רשאי לשנות חות יאיר סי' רנ''ב. ועמש''ל סי' רמ''ב בשם ס''ח:
באר היטב
(יד) אדום. ובמקומות שמצויי' לעלול עלילות שקרים נמנעו מליקח יין אדום. ט''ז: