ההלכה היומית
יום שב"ק וארא ג' שבט תשפ"ד
סימן תקנ"ב
סעיף ה'
נוֹהֲגִים לֶאֱכֹל (ו) עֲדָשִׁים עִם בֵּיצִים מְבֻשָּׁלִים בְּתוֹכָם, שֶׁהֵם מַאֲכַלֵי אֲבֵלִים. הגה: וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לֶאֱכֹל בֵּיצִים (ז) קָשִׁים, שֶׁהוּא גַּם כֵּן מַאֲכַל אֲבֵלִים (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ''ה).
סימן תקנ"ב
סעיף ו'
מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ, לֹא יֹאכַל בַּסְעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת אֶלָּא פַּת חֲרֵבָה בְּמֶלַח וְקִיתּוֹן שֶׁל מַיִם. הגה: וְיֵשׁ מַחְמִירִים לְטַבֵּל אַחַר אֲכִילָה פַּת בְּאֵפֶר וּלְאָכְלוֹ, עַל שֵׁם וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ וְגו' (אֵיכָה ג, טז).
סימן תקנ"ב
סעיף ז'
נָהֲגוּ לִישֵׁב עַל גַּבֵּי (ח) קַרְקַע בַּסְעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת וְאֵין צָרִיךְ לַחֲלֹץ מִנְעָלָיו (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי וְרַמְבַּ''ם פ''ז וּבֵית יוֹסֵף).
באר היטב
(ח) קרקע. ואחר הסעודה מותר ליישב על הכסא דאין אבילות עד הלילה. מ''א:
באר היטב
(ו) עדשים. ודוקא שדרכו בכך כל השנה ובטור כתב עדשים או ביצים וכ''כ הלבוש: (ז) קשים. וקרים: