גֵּרְדוֹ מִבִּפְנִים אוֹ מִבַּחוּץ עַד שֶׁעֲשָׂאוֹ דַּק מְאֹד כְּמוֹ גֶּלֶד, כָּשֵׁר.
לֹא הוֹצִיא זַכְרוּתוֹ אֶלָּא נָקַב בּוֹ, כָּשֵׁר; אֲבָל אִם הוֹצִיא הַזַּכְרוּת וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ שׁוֹפָר, כְּגוֹן שֶׁנָּקַב בּוֹ, פָּסוּל.
צִפָּהוּ זָהָב בִּמְקוֹם הֲנָחַת פֶּה, פָּסוּל; שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם הֲנָחַת פֶּה, כָּשֵׁר. צִפָּהוּ זָהָב מִבִּפְנִים, פָּסוּל; מִבַּחוּץ, אִם נִּשְׁתַּנָּה קוֹלוֹ מִכְּמוֹת שֶׁהָיָה, פָּסוּל, וְאִם לָאו כָּשֵׁר. יֵשׁ מְפָרְשִׁים מָקוֹם הֲנָחַת פֶּה הַיְנוּ עֹבִי הַשּׁוֹפָר לְצַד פְּנִימִי שֶׁמֵּנִיחַ שָׁם פִּיו, וְהַצַּד הַחִיצוֹן מִן הָעֹבִי עַצְמוֹ קָרוּי שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם הֲנָחַת פֶּה; וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים דְּעָבְיוֹ (יג) בַּמָּקוֹם הַקָּצָר הוּא מְקוֹם הֲנָחַת פֶּה, וְשֶׁלֹּא בִּמְקוֹם הֲנָחַת פֶּה הַיְנוּ כָּל אֹרֶךְ הַשּׁוֹפָר מִצַּד הַקָּצָר עַד צַד הָרָחָב.
באר היטב
(יג) במקום. ואם עשה זהב כל שהוא סמוך להנחת פיו מסתמא אין קולו משתנה בשביל כך הרא''ש. מ''א: