(א) אבינו מלכנו. ויחיד יכול ג''כ לאומרו: (ב) ג''פ. והאר''י ז''ל בס' הכוונות כתב שא''ל רק פעם א'. במילה אומרים באשמורת בין כסא לעשור זכור ברית אחר והארץ אזכור: (ג) בב''ד. ועכ''פ מצוה לשפוט להוציא גזילה מתחת ידו. לבוש מ''א ט''ז: (ד) הלבנה. לבוש כתב ואני שמעתי שאדרבה טוב שיקדשו אותה כדי שתבא מצוה זו ותוסיף על זכיותינו. כתב אור חדש מעשה באחד שפגעו עכו''ם בלילה ורצו להרגו וביקש שיניחו לו לעשות מצוה אחד קודם מותו והלבנה היתה בחידושה וקדשה בכוונה גדולה ונעשה לו נס כשדילג ג''פ כמנהג ונשאו הרוח וניצול מהם גם שמעתי שמי שיקדש הלבנה מיום שקדשה שוב לא ידאוג שימות באותו חודש מאותו יום ואילך ע''כ: (ה) ושבת. וכ' מט''מ נוהגים שאין נער אומר ההפטרה שובה ישראל:

(א) עכו''ם. ואם אינו יכול לאפות בעצמו די בהשלכת קיסם לבוש ומנהגים. ויזהרו שלא לברך וליטול חלה מעיסת עכו''ם אע''פ שמכר' להם אא''כ מכר להם הקמח ונ''ל דמי שהולך בדרך א''צ להמתין רק כשיעור המפורש בי''ד ס''ס קי''ב דלא קבילו עלייהו להחמיר ביו''ד ימים יותר משאר ימות השנה. ועיין בתשובת נ''ש סימן ע''א להתיר בשנת רעבון לאכול גלוסקאות של נחתום עכו''ם ע''י הבישול אותם אח''כ בבית ישראל אף בעשרת ימי תשובה למי שנזהר ע''ש. ושל''ה דף ס''ז כתב שהחסידים נהגו לאכול חולין בטהרה ואף שכלנו טמאי מתים מ''מ יאכל דגן שלא הוכשר ונילוש במי פירות וישוח וישתה מן הבאר שלא ליגע ויטמאם עכ''ל. ועיין מ''א שהקשה עליו דהא נטמאו בפיו ע''ש. וטוב לומר בכל יום מעשרת ימי תשובה בין ישתבח ליוצר מזמור ממעמקים קראתיך עמ''ש סימן נ''ד. מר''ח אלול ואילך כשמתענה ישאל מהש''י כפרה וחיים ובנים לעבודתו בהוצאת ספר תורה ויאמר שלש עשרה מדות ג' פעמים. גם ואני תפלתי ג''פ. וכתב מט''מ על כל פנים באלו הימים יעשה כל אדם כדעת הזוהר שישוב קודם שישכב ויתאונן על חטאיו ויפשפש במעשיו. וכתב הרא''ש שיקרא באלו הימים אגרת התשוב' של רבי' יונה. והאר''י ז''ל כתב שחיוב הוא ללמוד בספרי מוסר כל השנה. ודיני תשובה בראש ספר הרוקח ובמהרי''ו. ובסוף ספר קיצור ראשית חכמה. ובספר חסידים מסימן י''ט עד סי' ל''ב. ומסימן מ''ב עד סימן מ''ה ס''ה ע''ב קע''א ת''ה עד תרי''ט מהרי''ו סימן י''ב קמ''ז קכ''א: ת''ה סימן קצ''ח. בנימין זאב סימן ע''ב. מהרי''ט הלכות רוצח. בתשובת רמ''א סימן ל''ז. אחד ששכר חבירו לילך בדרך ונהרג נכון שיקבל תשובה באר שבע פ' חלק. וע' בתשובת ר''מ לובלין סי' מ''ג מ''ד מ''ה. אשה שמצאה ילד מת אצלה בתשובת מהרי''ל סי' מ''ה. ועיין במ''ב סימן כ''ז. רמ''א סי' כ''ה. ר''ל חביב סימן ע''ט. רש''ל סימן נ''ו. ר''י טראני סי' ה'. ועיין ברי''ף כ''ד דברים שמעכבים את התשובה:

(א) לאכול. ויש למעט בלמודו בערב יום כפור כדי לאכול ולשתות ברכות דף ח' ועיין יד אהרן: (ב) חלום. המ''א העלה דאם מתענה עד סעודה המפסקת ליכ' איסור' עיין שם ובשל''ה אוסר להתענות כלל עיין מ''א ואם טעה והתענה כל היום צריך למיתב תענית לתעניתו כמ''ש סי' תקס''ח ס''ה וט''ז כתב דא''צ למיתב תענית לתעניתו אחר י''כ עיין סי' רפ''ח והר' בית יעקב כתב שצריך למיתב תענית לתעניתו אחר י''כ ע''ש ועיין סי' רפ''ח מש''ש וע' יד אהרן. כתב של''ה הנוהגים שלא לאכול בשר כי אם בימים שאין אומרים תחנון אז במקומות שאין מרבים בסליחות באשמורת א''כ גם הלילה י''ט ומותר לאכול בשר בלילה אבל במקומות שמרבין באשמורת בסליחות אז לא מחזיקינן הלילה לי''ט ואסור לאכול בשר ע''כ וכתב המ''א ומ''מ צ''ע דהא בכל פעם שמחזיקים הלילה לי''ט אין נופלין במנחה שלפניו והכא נופלין ש''מ דאין מחזיקין הלילה לי''ט ולכן נ''ל דדוקא מי שאוכל בלילה ממש אבל אם אכל קודם צ''ה לא יאכל בשר אע''פ שהתפלל ערבית ע''ש ומי שנדר שלא לאכול בשר חוץ מי''ט עיין סי' תק''ע סס''א דשרי בעי''כ מ''מ נ''ל דבלילה אסור כיון שנדר בהדיא. מ''א: