עֻבָּרָה שֶׁהֵרִיחָה וּפָנֶיהָ מִשְׁתַּנִּים אַף עַל פִּי (א) שֶׁלֹּא אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי (רי''ו נכ''ז); לוֹחֲשִׁין לָהּ בְּאָזְנָהּ שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא; אִם נִתְקָרְרָה דַּעְתָּהּ בְּזִכָּרוֹן זֶה, מוּטָב; וְאִם לָאו, (ב) מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתָּהּ.

כָּל אָדָם שֶׁהֵרִיחַ מַאֲכָל וְנִשְׁתַּנּוּ פָּנָיו, מְסֻכָּן הוּא אִם לֹא יִתְּנוּ לוֹ מִמֶּנּוּ, וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ.

יוֹלֶדֶת, תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים (ג) לֹא תִּתְעַנֶּה כְּלָל; מִשְּׁלֹשָׁה עַד שִׁבְעָה, אִם אָמְרָה: צְרִיכָה אֲנִי, מַאֲכִילִין אוֹתָהּ; מִכָּאן וָאֵילָךְ, הֲרֵי הִיא (ד) כְּכָל אָדָם. וְיָמִים אֵלּוּ אֵין מוֹנִין אוֹתָם מֵעֵת לְעֵת; כְּגוֹן אִם יָלְדָה בְּשִׁבְעָה בְּתִשְׁרֵי בָּעֶרֶב, אֵין מַאֲכִילִין אוֹתָהּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אִם לֹא אָמְרָה: צְרִיכָה אֲנִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁלְמוּ לָהּ שְׁלֹשָׁה יָמִים עַד יוֹם כִּפּוּר בָּעֶרֶב, מִשּׁוּם דִּכֵיוָן שֶׁנִּכְנַס יוֹם רְבִיעִי לְלֵידָתָהּ מִקְרֵי לְאַחַר שְׁלֹשָׁה.