וְאוֹמֵר: כֶּתֶר, כְּמוֹ בְּמוּסָף.
נוֹשְׂאִים כַּפַּיִם בַּנְּעִילָה וְהַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ (ג) שֶׁלֹּא לִשָּׂא כַּפַּיִם, וְאוֹמְרִים: (ד) אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ.
בְּסוֹף הַסְלִיחוֹת אוֹמְרִים (ה) ז' פְּעָמִים: ה' הוּא הָאֱלֹהִים וּפַעַם אֶחָד: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וג' פְּעָמִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד (מִנְהָגִים) וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ס''א (ו) וְתוֹקְעִים תשר''ת; הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לִתְקֹעַ, רַק תְּקִיעָה אַחַת (מָרְדְּכַי וְהג''מ סוֹף הִלְכוֹת יוֹם כִּפּוּר וְאָגוּר), וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ; וְתוֹקְעִין לְאַחַר שֶׁאָמַר קַדִּישׁ לְאַחַר נְעִילָה, וּקְצָת מְקוֹמוֹת נָהֲגוּ לִתְקֹעַ קֹדֶם קַדִּישׁ.
באר היטב
(ה) ז' פעמים. הטעם ללוות השכינה שמתעלה לעלות למעלה משבעה רקיעים: (ו) ותוקעים. סי' לסילוק השכינה למעלה שנאמר עלה אלהים בתרוע' וזכר לתקיעות יובל שהיתה בי''כ. ותוספת כתבו להראות שהוא יום טוב להרבות בסעודה לכן יפקדו איש אחיו בצאתו מבה''כ כדרך שאומרים בשבת ויום טוב מט''מ. ותוקעין אפי' חל בשבת. אף ע''ג דלא הבדילו בתפלה עדיין מכל מקום כיון שכבר עבר היום ותקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה לא החמירו בה. טור. ואין הדין והחימה מסתלק עד שישלימו ישראל סדריהם ת''ה סי' רע''א:
באר היטב
(ג) שלא. והטעם שלעולם מסיימין אותה בלילה ואין עבודה בלילה לבוש. ומהרי''ל כתב ואפי' איחר עד הלילה נושאין כפים אבל האחרונים כתבו דיש לבטל המנהג שאין נשיאת כפים בלילה. ומ''מ אומרים אלהינו ברכנו וכו' דבזה אין קפידה כ''כ עיין מ''א: (ד) א''מ. אפי' חל בשבת ועדיין יום הוא. מ''א ע''ש: