עֲשָׂאָהּ בְּרֹאשׁ הַגָּמָל אוֹ בְּרֹאשׁ (ג) הָאִילָן, כְּשֵׁרָה, וְאֵין (ד) עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב; מִקְצָתָהּ עַל הָאִילָן וּמִקְצָתָהּ בְּדָבָר אַחֵר, אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאִם יִנָּטֵל הָאִילָן תִּשָּׁאֵר הִיא עוֹמֶדֶת וְלֹא תִּפּוֹל, עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב; וְאִם לָאו, אֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב.
דָּבָר שֶׁמְּסַכְּכִין בּוֹ, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה צוֹמֵחַ מִן הָאֶרֶץ, וְתָלוּשׁ, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה; אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ צוֹמֵחַ מִן הָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁגִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה כְּגוֹן עוֹרוֹת שֶׁל בְּהֵמָה שֶׁלֹּא נֶעֶבְדוּ, שֶׁאֵינָם מְקַבְּלִים טֻמְאָה, אוֹ מִינֵי מַתָּכוֹת, אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶם וְכֵן אֵין מְסַכְּכִין בְּעָפָר (רַ''ן).
וְכֵן דָּבָר שֶׁמְּקַבֵּל (א) טֻמְאָה כְּגוֹן (ב) שִׁפּוּדִין וַאֲרֻכּוֹת הַמִּטָּה וְכָל הַכֵּלִים, אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶם; וַאֲפִלּוּ אִם נִשְׁבְּרוּ, שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בָּהֶם שִׁעוּר קַבָּלַת טֻמְאָה.
באר היטב
(א) טומאה. אפי' מידי שמקבל טומאה מדרבנן. ט''ז: (ב) שפודין. כתב ב''י היינו של עץ דאלו של מתכות תיפוק ליה משום דאין גידולו מן הארץ. והמ''א כתב דוקא של מתכות אבל של עץ מקבלין טומאה אפי' מדרבנן דפשוטי כלי עץ נינהו עיין שם ועיין יד אהרן:
באר היטב
(ג) האילן. היינו כשהסכך יוכל לעמוד בלא אילן שסמכו על קונדסין דאל''כ אסור דגזרינן שמא יסכך בו כמ''ש סי' תרכ''ט סעיף ז'. ר''ן מ''א: (ד) עולין. ואם עבר ועלה יצא י''ח ואם הסוכה על הארץ והקנים של הסכך נסמכים על האילן שרי ולא גזרינן שמא יניח על הסכך. מ''א ע''ש: