ההלכה היומית
יום חמישי נשא ז' סיון תשפ"ד
סימן תרמ"ג
סעיף ב'

לְהָרַמְבָּ''ם, (א) מְקַדֵּשׁ מְעֻמָּד וּמְבָרֵךְ: לִישֵׁב בַּסֻכָּה, וְיוֹשֵׁב, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ זְמַן וְאֵין נוֹהֲגִים כֵּן, אֶלָּא מְקַדְּשִׁין מְיֻשָּׁב וְכֵן דַּעַת הָרֹא''שׁ.

באר היטב

(א) מקדש. כתב מי''ט מדרך העולם לישב ב' או ג' בעלי בתים ויותר בסוכה אחת וממתינים זה על זה בקידוש מפני הכבוד לא יפה הם עושים דאדרבא לא יקדשו ביחד דתרי קולות לא משתמעי וע' סי' רפ''ד ס''ה. ובסי' תפ''ח ס''ק ג' כתבתי בשם הח''י דשפיר למיעבד הכי ע''ש. וראוי לומר ברכה דסוכה בקול ובמשיכה בניגון כשאר ברכות דקידוש וה''ה בכל שאר הברכות ירגיל לומר בקול רם כי הקול מעורר הכוונה. של''ה:

סימן תרמ"ג
סעיף ג'

בִּשְׁאָר יָמִים מְבָרֵךְ עַל הַסֻכָּה קֹדֶם בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא; וְנוֹהֲגִים לְבָרֵךְ עַל הַסֻכָּה אַחַר בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, קֹדֶם שֶׁיִּטְעֹם. הגה: וְהָכִי נוֹהֲגִין בַּחֹל, אֲבָל בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן קִדּוּשׁ, מְבָרֵךְ לְאַחַר קִדּוּשׁ (מהרי''ו); וְאִם קִדֵּשׁ בַּבַּיִת וְאוֹכֵל בַּסֻּכָּה, אוֹ אִיפְּכָא, עַיִּןִ לְעֵיל סִימָן רע''ג (סָעִיף ב').

סימן תרמ"ד
סעיף א'

(א) שַׁחֲרִית, אַחַר חֲזָרַת תְּפִלָּה, נוֹטְלִין הַלּוּלָב וּמְבָרְכִין: עַל נְטִילַת לוּלָב, (ב) וְשֶׁהֶחֱיָנוּ; וְגוֹמְרִים הַהַלֵּל; וְכֵן כָּל שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג. וּמְבָרְכִים: לִגְמֹר אֶת הַהַלֵּל, בֵּין צִבּוּר בֵּין יָחִיד, וְאֵין מַפְסִיקִין בּוֹ אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע: בָּאֶמְצַע, שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד; בֵּין הַפְּרָקִים, שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם; וְאִם פָּסַק בָּאֶמְצַע, וְשָׁהָה אֲפִלּוּ כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלּוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר אֶלָּא לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק.

באר היטב

(א) שחרית. אין אומרים אל נא ביום ראשון דסוכות. מ''א: (ב) ושהחיינו. ואח''כ ינענע. ואם לא לא בירך זמן יום ראשון מברך כל ז' מתי שיזכר. ואם בירך יום ראשון שוב אין מברך יום שני שהחיינו ר''ן והגמ''נ. (מ''א):

יום חמישי נשא ז' סיון תשפ"ד

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן