יִטֹּל הָאֲגֻדָּה בְּיָדוֹ (ו) הַיְמָנִית, (ז) רָאשֵׁיהֶם לְמַעְלָה וְעִקָּרֵיהֶם לְמַטָּה, וְהָאֶתְרוֹג (ח) בַּשְּׂמָאלִית.
אִטֵּר נוֹטֵל לוּלָב בִּימִין כָּל אָדָם, וְאֶתְרוֹג בִּשְׂמֹאל כָּל אָדָם; דְּבָתַר יָמִין וּשְׂמֹאל דְּעַלְמָא אַזְלִינָן, וְלֹא בָּתַר יָמִין וּשְׂמֹאל דִּידֵיהּ. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאָזְלִינַן בָּתַר יָמִין דִּידֵיהּ, וְיֵשׁ לִטֹּל הַלּוּלָב בְּיָמִין דִּידֵיהּ וְהָאֶתְרוֹג בִּשְׂמֹאל דִּידֵיהּ (הָרֹא''שׁ וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם ומהרי''ו), (ט) וְכֵן נָהֲגוּ, וְכֵן עִקָּר; וְאִם (י) הִפֵּךְ, יָצָא (מַהֲרִי''ל וּמִנְהָגִים). וְשׁוֹלֵט בְּב' יָדָיו נוֹטֵל הַלּוּלָב בְּיָמִין, וְאֶתְרוֹג בִּשְׂמֹאל, כְּכָל אָדָם (כָּל בּוֹ).
באר היטב
(ט) וכן נהגו. וכן הוא הסכמת אחרונים וע' ט''ז ובתשובת חוט השני סי' כ''ח: (י) היפך. פי' שאם היפך האיטר ונטל האתרוג בשמאל כל אדם יצא. וכתב הט''ז לפענ''ד אפי' כל אדם שהיפך ונתן האתרוג בימינו והאגודה של לולב בשמאלו יצא בדיעבד ע''ש. ועי' בתשובת חוט השני סי' כ''ח ובתשו' בית יעקב סי' קמ''ט. והמ''א כתב דאם נטל הלולב בשמאל והאתרוג בימין שיחזור ויטול פעם אחרת בלא ברכה ע''ש:
אָדָם שֶׁאֵין לוֹ יָד, נוֹטֵל לוּלָב (יא) בַּזְּרוֹעַ; וְכֵן הָאֶתְרוֹג.
באר היטב
(יא) בזרוע. עיין בית יעקב סי' קמ''ט ובחות יאיר סימן קס''ז ובהלק''ט סי' ע''ז ועמ''א ס''ק י':
באר היטב
(ו) הימנית. כתב ב''י בשם הא''ח דאם נוטלן שניהם בידו א' לא יצא. וט''ז ס''ק י''ד חולק עליו וכ' דפשוט אם נטלו ביד אחד שיצא ע''ש. ועמ''ש עליו היד אהרן בסי' תר''ן: (ז) ראשיהם. ואפי' בדיעבד לא יצא אם הפכו אחד מהם. ט''ז: (ח) בשמאלית. ויקדים נטילת אתרוג בשמאל ואח''כ הלולב בימין וכשמניחו או נותנו לאחר נותן הלולב תחלה כמו בתפילין ובקהלות שנוהגים למכור המקום אצל החזן צריך להניח הלולב ואח''כ האתרוג על איזה מקום. ומאותו מקום יקחנו העומד אצלו האתרוג ואח''כ הלולב ע' של''ה. ואם לוקח מחבירו יקח הלולב בשמאל ואח''כ האתרוג ג''כ בשמאל אח''כ יקח הלולב בימין ויקח הלולב השדרה כלפי פניו כמ''ש בס''ק ד' בשם האר''י ז''ל וכ''כ השל''ה ועמ''א: