ההלכה היומית
יום שני בלק ט' תמוז תשפ"ד
סימן תרס"ג
סעיף א'

(א) בְּחֹל הַמּוֹעֵד מוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִין בּוֹ אַרְבָּעָה בְּקָרְבְּנוֹת הֶחָג שֶׁבְּפָרָשַׁת פִּנְחָס; וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל חֹל הַמּוֹעֵד קוֹרֵא כֹּהֵן: וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי; וְלֵוִי: וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי; וְיִשְׂרָאֵל חוֹזֵר וְקוֹרֵא: וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי; וְהָרְבִיעִי קוֹרֵא (ב) סְפֵקָא דְּיוֹמָא: וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְעַל דֶּרֶךְ זֶה קוֹרִים בִּשְׁאָר יָמִים. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁשְּׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים קוֹרִין בִּסְפֵקָא דְּיוֹמָא, וְהַשְּׁלִישִׁי קוֹרֵא בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, וְהַד' חוֹזֵר וְקוֹרֵא כָּל סְפֵקָא דְּיוֹמָא, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁקָּרְאוּ שְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים, וְכֵן אָנוּ נוֹהֲגִים; וּבַיּוֹם הַז' הַכֹּהֵן קוֹרֵא: בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי; לֵוִי: בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי; יִשְׂרָאֵל: בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; וְהָרְבִיעִי קוֹרֵא: בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי, (וְכֵן אָנוּ נוֹהֲגִין) (רַשִׁ''י בְּשֵׁם רַבּוֹתָיו ומהרי''ו וּמִנְהָגִים). וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין שָׁם סְפֵקָא דְּיוֹמָא, אֵין קוֹרִים בְּכָל יוֹם אֶלָּא קָרְבַּן הַיּוֹם בִּלְבַד, כִּי בְּיוֹם ב', הוּא א' לחש''מ, קוֹרֵא כֹּהֵן: וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי; וְהַג' הָעוֹלִים אַחֲרָיו חוֹזְרִים וְקוֹרִים אוֹתָהּ פָּרָשָׁה עַצְמָהּ, וְעַל דֶּרֶךְ זֶה בְּכָל יוֹם מִשְּׁאָר הַיָּמִים.

באר היטב

(א) בחול המועד. בתפלת מוסף אומר בין יום השני ליום השלישי ומנחתם וגו' לבוש. סדר הושענות בשני י''ט למען אמיתך אבן שתיה. ובחה''מ אערוך שועי אל למושעות אדון המושיע ובשבת אום נצורה. ואם חל יום א' דסוכות בשבת אומר ביום ב' למען אמיתך וביום ב' דח''ה אבן שתיה ואם חל יום ו' בשבת אז אומר ביום ג' דחול המועד אום אני חומה וביום ד' אל למושעות. לבוש מנהגים: (ב) ספיקא. ובי''ט אין קורין וביום השני דגנאי לקרות י''ט ספק חול. רש''י במגילה דף למ''ד:

סימן תרס"ג
סעיף ב'

שַׁבָּת שֶׁל חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה מִתְפַּלֵּל שֶׁל שַׁבָּת וְאוֹמֵר יַעֲלֶה וְיָבֹא בַּעֲבוֹדָה, וּבְמוּסָף אוֹמֵר: אַתָּה בְחַרְתָּנוּ, וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ, אֶת יוֹם הַמָּנוֹחַ הַזֶּה וְאֶת יוֹם חַג הַסֻכּוֹת הַזֶּה, וְחוֹתֵם: מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. הגה: וְנוֹהֲגִין לוֹמַר (ג) קֹהֶלֶת בְּשַׁבָּת שֶׁל חֹל הַמּוֹעֵד, אוֹ בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת אִם אִקְלַע בְּשַׁבָּת (מַהֲרִי''ל), וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ת''צ.

באר היטב

(ג) קהלת. בקהלת כולי עלמא מודים שאין מברכין ועסי' ת''צ ס''ק ט' מש''ש:

סימן תרס"ג
סעיף ג'

מוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים; בְּאֶחָד קוֹרִין: רְאֵה אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי, וּמַפְטִיר קוֹרֵא בַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁל סְפֵקָא דְּיוֹמָא (ד) וּמַפְטִיר בִּיחֶזְקֵאל (לח, יח): וְהָיָה בְּיוֹם בּוֹא גוֹג.

באר היטב

(ד) ומפטיר. וחותם בהפטרה מקדש השבת וישראל והזמנים. מנהגים:

יום שני בלק ט' תמוז תשפ"ד

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן