ההלכה היומית
יום שני מטות-מסעי כ"ג תמוז תשפ"ד
סימן תרע"ה
סעיף ג'

(ג) אִשָּׁה מַדְלֶקֶת נֵר חֲנֻכָּה, שֶׁאַף הִיא חַיֶּבֶת בָּהּ; אֲבָל אִם הִדְלִיקָהּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, לֹא עָשָׂה כְּלוּם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחָהּ גָּדוֹל; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר בְּקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, מֻתָּר. הגה: וּלְדִידָן דְּכָל אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת מַדְלִיק בִּפְנֵי עַצְמוֹ, קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ צָרִיךְ לְהַדְלִיק (ד) גַּם כֵּן.

באר היטב

(ג) אשה. ומוציא' אפי' איש משא''כ במגילה דהוי כמו קריא' התורה סמ''ג וע' יד אהרן. ואדם שהדליק יכול להדליק לאשה ולברך כגון שעומדת אצלו בשעת הברכה או שמדלקת בעצמה. ב''ח ע''ש: סומא אם יכול להשתתף בפריטי מוטב ואם יש לו אשה אשתו מדלקת עליו ואם אין לו אשה ויש לו בית מיוחד מדליק על ידי סיוע של אחר דסומא חייב בכל המצות. תשובת רש''ל סי' ע''ו: (ד) ג''כ. עיין בת' ש''א סי' מ''ב:

סימן תרע"ו
סעיף א'

הַמַּדְלִיק בְּלֵיל רִאשׁוֹן מְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת: (א) לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה, וְשֶׁעָשָׂה נִסִים, וְשֶׁהֶחֱיָנוּ; וְאִם לֹא בֵּרַךְ זְמַן בְּלֵיל רִאשׁוֹן, מְבָרֵךְ בְּלֵיל שֵׁנִי אוֹ כְּשֶׁיִּזְכֹּר.

באר היטב

(א) להדליק. וכ''כ האר''י ז''ל. וע' של''ה שי''ל שלחנוכה תיבה א' וע' בהלק''ט ח''א סי' ג' אם שכח והדליק נר א' פחות מן הראוי ידליק עוד ולא יברך כי הברכ' שעש' בתחל' על חיוב כל הנרות עשה ב''י סי' תרע''ב. מ''א ע''ש:

סימן תרע"ו
סעיף ב'

מִלֵּיל רִאשׁוֹן וָאֵילָךְ מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם: לְהַדְלִיק, וְשֶׁעָשָׂה נִסִים. הגה: וִיבָרֵךְ כָּל הַבְּרָכוֹת קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל לְהַדְלִיק (מַהֲרִי''ל).

יום שני מטות-מסעי כ"ג תמוז תשפ"ד

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן