וְכֵן הַכְּפָרִים הַנִּרְאִים עִמָּהֶם, אֲפִלּוּ אֵינָם סְמוּכִים, כְּגוֹן שֶׁהֵם בָּהָר; אוֹ שֶׁסְמוּכִים לָהֶם, אֲפִלּוּ אֵינָם נִרְאִים עִמָּהֶם, כְּגוֹן שֶׁהֵם בָּעֵמֶק, (ב) וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְחוֹקִים יוֹתֵר מִמִּיל. וּבְשׁוּשָׁן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ מֻקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ, קוֹרִין בְּט''ו הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה בּוֹ הַנֵּס.
כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת, וּכְרַכִּים שֶׁאֵינָם מֻקָּפִים חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן קוֹרִין בְּי''ד.
כְּרַךְ שֶׁהוּא (ג) סָפֵק אִם הֻקַּף בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ אִם לָאו, קוֹרִין בְּי''ד וּבְט''ו וּבְלֵילֵיהוֹן, וְלֹא יְבָרֵךְ כִּי אִם בְּי''ד שֶׁהוּא זְמַן קְרִיאָה (ד) לְרֹב הָעוֹלָם.
באר היטב
(ג) ספק. וטבריא צריך לקרות בה בי''ד ובט''ו שספק אם הים חשוב כחומה גמ'. בח''ל יש כרכים שראוי להסתפק בהן של''ה. ובלבוש כתב דבמדינות אלו אין להסתפק לפי שהם בצפון ורחוקים מא''י וידוע שלא היו מיושבים בזמן יהושע: (ד) לרוב. ונוהגין שמחה ומתנות לאביונים בשניהם. כנה''ג ש''ג:
באר היטב
(ב) ובלבד וכו'. זה קאי אדסמוך וכו' אבל נרא' אפי' רחוק הרב' הוי ככרך. מ''א ע''ש. ועיין ט''ז ובתשו' מהריט''ץ סימן קפ''ג: