סעיף ט'

צָרִיךְ לִמְדּוֹד וְלִשְׁקוֹל בְּעַיִן יָפָה, שֶיִהְיֶה עוֹדֵף עַל הַמִּדָה, שֶנֶּאֶמַר, אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָךְ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וָצֶדֶק. אָמְרָה תוֹרָה, צַדֵּק מִשֶׁלְךָ וְתֵן לוֹ (בבא בתרא פח: חושן משפט סִימָן רל"א סָעִיף י"ד)

סעיף י'

צָרִיךְ לִמְדּוֹד כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה וְלֹא יְשַׁנֶה כְּלָל. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹשׁ, לֹא יִמְחוֹק אֲפִילוּ בִּרְצוֹן הַלּוֹקֵחַ שֶׁפִּחֵת לוֹ מִדָּמִים. וּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְחוֹק, לֹא יִגְדּושׁ אֲפִילוּ בִּרְצוֹן הַמּוֹכֵר שֶׁמּוֹסִיף לוֹ דָמִים, כִּי הַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל עִוּוּת הַמִּדוֹת, פֶּן תֵּצֵא תַקָלָה עַל יְדֵי זֶה, שֶיִרְאֶה הָרוֹאֶה שֶׁמּוֹדְדִין כָּךְ וְיִדָּמֶה לוֹ שֶׁכָּךְ הִיא מִדַּת הָעִיר, וְיִמְדֹּד כֵּן לְאַחֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ גַם כֵּן אֶת הַמִּנְהָג וְיַטְעֵהוּ.

סעיף יא'

חַיָבִים רָאשֵׁי הַקָּהָל לְהַעֲמִיד מְמֻנִּים שֶׁיִהְיוּ מְחַזְּרִים עַל הַחֲנֻיּוֹת. וכָל מִי שֶׁנִּמְצָא אִתּוֹ מִדָּה חַסֵרָה אוֹ מִשְׁקָל חָסֵר אוֹ מֹאְזנַיִם מְקֻלְקָלִים, רַשָׁאִים לְהַכּוֹתוֹ וּלְקָנְסוֹ כַּנִּרְאֶה בְּעֵינֵיהֶם.

סעיף יב'

אָסוּר לְאָדָם לְהַשְׁהוֹת מִדָּה חֲסֵרָה בְּבֵיתוֹ אוֹ בַּחֲנוּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מוֹדֵד בָּהּ. וְאִם מַשְׁהֶה, עוֹבֵר בְּלָאו, שֶנֶּאֱמַר, לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְדוֹלָה וּקְטַנָה, לֹא יִהְיֶה בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְדוֹלָה וּקְטַנָה. וַאֲפִלוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּדָה עָבִיט לְמֵי רַגְלַיִם, אָסוּר, שֶׁמָא יָבֹא מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְיִמְדֹּד בָּהּ. וְאִם יֵשׁ מִנְהָג בָּעִיר שֶׁאֵין מוֹדְדִין אֶלָּא בְּמִדָּה הָרְשׁוּמָה בְּרשֶׁם הַיָדוּעַ וזוֹ אֵינָּהּ רְשׁוּמָה, מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתָהּ.

סעיף יג'

הַמְחַזֵּר אַחַר דָּבָר לִקְנוֹתוֹ אוֹ לְשֹׂכְרוֹ, בֵּין קַרְקַע בֵּין מִטַּלְטְלִים, בֵּין מִנָּכְרִי בֵּין מִיִשְֹרָאֵל, וּכְבָר הֻשׁוְוּ עַל הַדָמִים, וְקֹדֶם שֶׁגָמְרוּ אֶת הַקִנְיָן, בָּא אַחֵר וּקְנָאוֹ אוֹ שְׂכָרוֹ, נִקְרָא רָשָע. אֲבָל אִם עֲדַיִן לֹא הֻשׁוְוּ עַל הַדָּמִים, אֶלָּא שֶׁהַמּוֹכֵר רוֹצֶה בְּכָךְ וְהַקּוֹנֶה רוֹצֶה בְּפָחוֹת, מֻתָּר לְאַחֵר לִקְנוֹתוֹ. וְאָסוּר לְהַשִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ בִּשְׂכִירוּת בָּתִּים וְכַדּוֹמֶה מִנָּכְרִי (רל"ז).