סעיף כז'

יִשְֹרָאֵל שֶׁהִלְוָה לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים עַל מַשְׁכּוֹן בְּרִבִּית כָּךְ וְכָךְ לְחֹדֶשׁ, וְאַחַר כָּךְ בָּא הַיִשְֹרָאֵל לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא יַלְוֵה לוֹ אֶת הַמָּעוֹת עַל מַשְׁכּוֹן זֶה, וְשֶׁהוּא יִטּוֹל אֶת הָרִבִּית שֶׁתַּעֲלֶה מֵהַיּוֹם עַד הַפֵּרָעוֹן, מֻתָּר. אֲבָל אִם הַיִשְֹרָאֵל הָרִאשׁוֹן כְּבָר זָקַף אֶת הַקֶּרֶן עִם הָרִבִּית לְכָל זְמַן הַהַלְוָאָה הֲרֵי הַכֹּל הִיא כְּקֶרֶן שֶׁל יִשְֹרָאֵל, וְאָסוּר לִלְוֹת עַל מַשְׁכּוֹן זֶה מִיִשְֹרָאֵל חֲבֵרוֹ בְּרִבִּית, דַּהֲוֵי כְּאִלּוּ נָתַן אֶת הָרִבִּית מִכִּיסוֹ.

סעיף כח'

מְעוֹתָיו שֶׁל יִשְֹרָאֵל מֻפְקָדוֹת בְּיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְהִלְוָה אוֹתָם לְיִשְֹרָאֵל בְּרִבִּית, אִם הָיוּ בְּאַחְרָיוּת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁאִם יֹאבַד הַחוֹב יִתְחַיֵּב הוּא לְשַׁלֵּם בִּמְעוֹתָיו, מֻתָּר. וְאִם אֵינוֹ בְּאַחְרָיוּת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אָסוּר (קסט). וְלָכֵן בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְבוּצוֹת מָעוֹת, (קֻפּוֹת חִסָּכוֹן) (שְׁפָּארְקַאסֶע) וְכַדּוֹמֶה, שֶׁיֵּשׁ לַיִשְׂרְאֵלִים חֲלָקִים (מְנָיוֹת) (אַקְצְיֶען) שָׁמָּה וְיִשְׂרְאֵלִים לֹוִים מִשָּׁם בְּרִבִּית, אַף עַל פִּי שֶׁהַמְמֻנִּים הֵמָּה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה לִי דְּאִסּוּר גָּמוּר הוּא. וְלָכֵן אָסור לִתֵּן לְשָׁם מָעוֹת, כִּי שֶׁמָּא יִלְוֶה יִשְֹרָאֵל שֶׁאֵינוֹ הָגוּן. וְכֵן אָסוּר לִלְווֹת מִשָּׁם, כִּי שֶׁמָּא נָתַן לְשָׁם יִשְֹרָאֵל שֶׁאֵינוֹ הָגוּן.

סעיף כט'

שֻׁתָּפִין שֶׁצְּרִיכִין לִלְווֹת מָעוֹת בְּרִבִּית מֵעוֹבֵד כּוֹכָבִים, יַעֲשׂוּ שְׁאֵלַת חָכָם אֵיךְ לַעֲשׂוֹת (עַיֵן "טוּרֵי זָהָב" סִימָן ק"ע סָעִיף קָטִן ג'. "חַוּוֹת דַּעַת" שָׁם סָעִיף קָטֹן א'. וּבְֹשֻלְחָן עָרוּךְ "הַתַּנְיָא" הִלְכוֹת רִבִּת סָעִיף ס"ד).

סעיף ל'

מוּמָר אָסוּר לִלְווֹת מִמֶּנּוּ בְּרִבִּית, וְגַם לְהַלְווֹת לוֹ בְּרִבִּית יֵשׁ לְהַחְמִיר (קנט).

סעיף א'

הַנּוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ מָעוֹת שֶׁיִּתְעַסֵּק בָּהֶן וְהָרֶוַח יִהְיֶה לַחֲצָאִין, וְגַם הַהֶפְסֵד יִהְיֶה עַל שְׁנֵיהֶם בְּשָׁוֶה, זֶהוּ נִקְרָא עִסְקָא וְאָסוּר, מִפְּנֵי כִּי הַחֲצִי מִמָּעוֹת אֵלּוּ הִיא מִלְוֶה בְּיַד הַמְקַבֵּל, שֶׁהֲרֵי הִיא בָּאַחְרָיוּת שֶׁלּוֹ וְהוּא נוֹטֵל אֶת הָרֶוַח, וְגַם הַהֶפְסֵד עָלָיו. וְהַחֲצִי הוּא פִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא בְּאַחְרָיוּת הַנּוֹתֵן, וְהוּא לוֹקֵחַ אֶת הָרֶוַח מֵחֲצִי זֶה, וְגַם הַהֶפְסֵד מֵחֲצִי זֶה עָלָיו. וְהַמְקַבֵּל שֶׁהוּא מִתְעַסֵק וְטוֹרֵחַ בַּחֲצִי הַפִּקָּדוֹן שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לְהַנּוֹתֵן, זֶהוּ רַק מִפְּנֵי שֶׁנּוֹתֵן לוֹ אֶת הַחֲצִי בְּהַלְוָאָה, וַהֲרֵי רִבִּית וְאָסוּר. וְיֵשׁ הֶתֵּר לָזֶה, אִם הַנּוֹתֵן נוֹתֵן לְהַמְקַבֵּל אֵיזֶה שָׂכָר בִּשְׁבִיל הֶעָמָל וְהַטֹּרַח שֶׁהוּא מִתְעַסֵּק בְּחֶלְקוֹ. וְיֵשׁ לִקְצוֹץ, אוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ מִיָּד בִּשְׁעַת נְתִינַת הַמָּעוֹת שְׂכָרוֹ. וְדַי אֲפִלּוּ בְּדָבָר מוּעָט (קעז).