סעיף יח'

הַנֶּחְשָׁד עַל נָּכְרִית וְנִתְגַיְרָה, לֹא יִשָׂאֶנָּה.

סעיף יט'

נָכְרִי הַבָּא עַל בַּת יִשְֹרָאֵל וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵר, לֹא יִשָׂאֶנָּה.

סעיף כ'

הַמְגָרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה כְּדֵי שֶׁיִשָׁא אוֹתָהּ חֲבֵרוֹ, אֲפִלוּ לֹא הִתְנָה עִמָּהּ בְּפֵרוּשׁ, אֶלָּא שֶׁנִּכָּר שֶׁנִּתְגָרְשָׁה בִּשְׁבִיל זֶה, אָסוּר לוֹ שֶיִּשָּׁא אוֹתָהּ.

סעיף כא'

אוֹתָן שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶלֹּא יִשָּׂא אוֹתָן, אֲפִלּוּ בְּאוֹתוֹ מָבוֹי שֶהוּא דָר, לֹא תָדוּר הִיא.

סעיף כב'

מִי שֶׁשָּׁמַע עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁזִנְּתָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַדָּבָר בָּרוּר לוֹ, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלַת חָכָם, אִם מֻתָּר לוֹ לָדוּר עִמָּהּ.