לֹא יְקַנַּח בְּיָד (ט) יָמִין.
לֹא יְקַנַּח בְּחֶרֶס מִשּׁוּם (י) כְּשָׁפִים, וְלֹא בַּעֲשָׂבִים יְבֵשִׁים, שֶׁהַמְקַנֵּחַ בְּדָבָר שֶׁהָאוּר שׁוֹלֵט בּוֹ, שִׁנָּיו הַתַּחְתּוֹנוֹת נוֹשְׁרוֹת. וְלֹא בִּצְרוֹר שֶׁקִּנַּח בּוֹ (יא) חֲבֵרוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמֵּבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי תַּחְתּוֹנִיּוּת: הגה: וְעַכְשָׁו שֶׁבָּתֵּי כִּסְאוֹת שֶׁלָּנוּ אֵינָן בַּשָּׂדֶה נָהֲגוּ לְקַנֵּחַ (בְּחֶרֶס וְכֵן נָהֲגוּ לְקַנֵּחַ) בְּדָבָר שֶׁהָאוּר שׁוֹלֵט בּוֹ, וְאֵינוֹ מַזִּיק, וּפוּק חָזֵי מַאי עַמָּא דַּבָּר. (חִדּוּשֵׁי אֲגֻדָּה פֶּרֶק הַמּוֹצִיא).
באר היטב
(י) כשפים. עיין סי' שי''ב ס''ד ועיין ע''ת וב''ח ובחות יאיר סי' רל''ג: (יא) חבירו. אבל אם קנח הוא עצמו בו או שיבש או שקנח מצד אחר לית לן בה. הג''א מ''א:
יִפְנֶה (יב) בִּצְנִיעוּת בַּלַּיְלָה כְּמוֹ בַּיּוֹם.
באר היטב
(יב) בצניעות בלילה. ר''ל שלא יגלה עצמו יותר מביום אבל אין צריך להתרחק אם אין שם אדם מפנה ברחוב אבל לא בפני עכו''ם ע''ז דף מ''ז. וכל זה לפנות אבל להשתין מותר אפי' ביום בפני רבים אם צריך לכך משום דאיכא סכנה. ואיתתא לא תקום בפני תינוק אבל מצדדין לית לן בה בכורות דף מ''ד ע''א:
באר היטב
(ט) ימין. מפני שקושר בה תפילין ועוד טעמים אחרים בגמרא ואיטר יד יקנח בשמאל דידיה שהוא ימין של כל אדם מ''א. וכ''מ מדברי ט''ז עיין במגיני ארץ דפוס אמשטרדם והבאר היטב אשר לפני כתב בשם מ''א וט''ז דאיטר יד יקנח בימין דידיה ע''ש ולא דק ואם כותב בשמאל ושאר מעשיו עושה בימין יש לקנח נמי בימין דעלמא עיין מ''א וכתב של''ה שלא יקנח באצבע אמצעית שכורך עליו רצועה של תפילין: