הָרוֹחֵץ פָּנָיו וְלֹא נִגְּבָם יָפֶה, פָּנָיו מִתְבַּקְּעוֹת אוֹ עוֹלֶה בָּהֶן שְׁחִין, וּרְפוּאָתוֹ לִרְחֹץ הַרְבֵּה בְּמֵי סִלְקָא.
צָרִיךְ לִזָּהֵר בִּתְפִלָּה אוֹ בַּאֲכִילָה וְע''ל סִי' (כה) קס''ד (וְע''ל סִי' צ''ב ס''ז) שֶׁלֹּא לִגַּע בְּשׁוֹק וְיָרֵךְ וּבִמְקוֹמוֹת הַמְכֻסִים בָּאָדָם, לְפִי שֶׁיֵּשׁ שָׁם (כו) מִלְמוּלֵי זֵעָה. (מִלְמוּלֵי זֵעָה פי' זוֹהֲמָא כְּעֵין שְׂעוֹרִים קְטַנִּים) וְכֵן שֶׁלֹּא לְחַכֵּךְ בְּרֹאשׁוֹ אֲבָל מְקוֹמוֹת הַמְגֻלִּים בְּרֹאשׁוֹ וּבְפָנָיו וּמָקוֹם הַמְגֻלֶּה (כז) שֶׁבִּזְרוֹעוֹתָיו אֵין לְהַקְפִּיד.
אִם אֵין לוֹ מַיִם יְקַנַּח יָדָיו (כח) בִּצְרוֹר אוֹ בְּעָפָר, אוֹ בְּכָל מִדֵּי דִּמְנַקֵּי, וִיבָרֵךְ עַל (כט) נְקִיּוּת יָדַיִם, וְיוֹעִיל לִתְפִלָּה אֲבָל לֹא לְהַעֲבִיר רוּחַ רָעָה שֶׁעֲלֵיהֶן.
באר היטב
(כח) בצרור. או בקורה בין שהם מלוכלכים בין שהם בהיסח הדעת טור סי' צ''ב מ''א. וצריך לקנח ג''פ דומיא דמים ברכת אברהם סי' פ'. וע''ת חולק עליו כיון דלא מהני לרוח רעה ל''ל ג''פ בנקיון בעלמא סגיא ע''ש: (כט) נקיות ידים. הקשה המ''א צ''ע דבס''ס קנ''ט פסק דלעולם מברך על נט''י ע''ש. והיד אהרן מיישבו ע''ש:
באר היטב
(כה) סי' קס''ד. דשם נתבאר אם עבר ונגע צריך ליטול שנית ולחזור ולברך על נט''י לאכילה: (כו) מלמולי זיעה. ובזיעה יש סכנה דכל זיעה סם המות חוץ מזיעת הפנים וסי' לדבר בזעת אפך תאכל לחם י''ד סי' קי''ו: (כז) שבזרועותיו. הנקרא עלי''ן בוגי''ן ובצוארו עד החזה ב''י סי' צ''ב. מ''א: