הַחוּטִין צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ (א) טְווּיִן לִשְׁמָן: הגה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין אֲפִלּוּ לְנַפְּצָן לִשְׁמָן וְהַמִּנְהָג לְהָקֵל בַּנִּפּוּץ (מָרְדְּכַי וַאֲגֻדָּה סי' כ''ג) שֶׁיֹּאמַר בִּתְחִלַּת הַטְּוִיָּה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֵן לְשֵׁם צִיצִית, אוֹ שֶׁיֹּאמַר לְאִשָּׁה טְוִי לִי צִיצִית לְטַלִּית, וְאִם לֹא הָיוּ טוֹוִין לִשְׁמָן פְּסוּלִים.
טְוָאָן עַכּוּ''ם וְיִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבּוֹ וְאָמַר שֶׁיַּעֲשֶׂה לִשְׁמָהּ, לְהָרַמְבָּ''ם פָּסוּל לְהָרֹא''שׁ כָּשֵׁר: הגה: וְנוֹהֲגִין שֶׁיְּסַיַּע הַיִּשְׂרָאֵל מְעַט וְכִדְאִיתָא לְקַמָּן סִימָן ל''ב סָעִיף ט' וּבְיוֹרֵה דֵּעָה סִימָן רע''א גַּבֵּי תְּפִלִּין וְסֵפֶר תּוֹרָה: וּצְרִיכִין שְׁזִירָה וְשֶׁיִּהְיוּ (ב) שְׁזוּרִין לִשְׁמָן.
באר היטב
(ב) שזורין לשמן. אפי' בדיעבד פסול אם לא חיו שזורין לשמן. מ''א:
אִם נִתְפָּרְקוּ מִשְּׁזִירָתָן וְנַעֲשׂוּ י''ו כְּשֵׁרִים, וְהוּא שֶׁיִּשְׁתַּיֵּר בַּשִּׁזּוּר כְּדֵי עֲנִיבָה: הגה: וּלְכַתְּחִלָּה טוֹב לִקְשֹׁר הַחוּטִין (ג) לְמַטָּה כְּדִלְקַמָּן בְּסָעִיף י''ד בְּסִימָן זֶה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרוֹקֵחַ).
באר היטב
(ג) למטה. ובציצית של רבינו שלמח מלכו לא חיו קשרים וכתב מ''א וכן שמעתי דחוי כמוסיף על חקשרים ובפרט אם חם שזורים יפח דלא שכיח שיתפרקו:
באר היטב
(א) טוויין לשמן. ואם טוון חש''ו וגדול עומד ע''ג עיין בסי' ת''ס במ''א ובט''ז מש''ש: