מְקוֹם הֲנָחָתָן שֶׁל יָד בִּזְרוֹעַ (א) שְׂמֹאל בַּבָּשָׂר הַתּוֹפֵחַ שֶׁבָּעֶצֶם שֶׁבֵּין (ב) הקובד''ו וּבֵית הַשֶּׁחִי, וְיַטֶּה הַתְּפִלָּה מְעַט לְצַד הַגּוּף בְּעִנְיָן שֶׁכְּשֶׁיָּכֹף זְרוֹעוֹ לְמַטָּה יִהְיוּ כְּנֶגֶד לִבּוֹ, וְנִמְצָא מְקַיֵּם וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַל לְבָבֶךָ: הגה: וְצָרִיךְ לְהָנִיחַ בְּרֹאשׁ הָעֶצֶם הַסָּמוּךְ (ג) לקובד''ו אֲבָל לֹא בַּחֲצִי הָעֶצֶם הַסָּמוּךְ לַשֶּׁחִי (סְמַ''ק) גִּדֵּם שֶׁאֵין לוֹ יָד (ד) רַק זְרוֹעַ יָנִיחַ בְּלֹא בְּרָכָה (תּוֹסָפוֹת פ' הַקֹמֶץ כָּתְבוּ דְּגִדֵּם חַיָּב וּבְאוֹר זָרוּעַ כָּתַב דְּפָטוּר).
הַמִּנְהָג הַנָּכוֹן שֶׁיְּהֵא (ה) הַיּוֹ''ד שֶׁל קֶשֶׁר תְּפִלָּה שֶׁל יָד לְצַד הַלֵּב, וְהַתְּפִלָּה עָלָיו לְצַד חוּץ. יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא תָּזוּז יוֹד שֶׁל הַקֶּשֶׁר מֵהַתְּפִלָּה.
באר היטב
(ה) יו''ד. בזוהר פ' פנחס מחמיר מאוד בזה:
הַמִּנְהָג הַנָּכוֹן לְתַקֵּן שֶׁהַמַּעְבֶּרְתָּא שֶׁבָּהּ הָרְצוּעָה עוֹבֶרֶת תְּהֵא מוּנַחַת לְצַד הַכָּתֵף וְהַקְּצִיצָה לְצַד הַיָּד.
באר היטב
(א) שמאל. ואם הניח בימינו אפילו בדיעבד לא יצא. חוט השני סי' כ''ח: (ב) הקובד''ו. בל''א עלינבוג''ין: (ג) לקובד''ו. ויש להניח התפילין על בשר התופח. עיין מ''א: (ד) רק זרוע. מי שנקטעה ידו שמאלית פטור מלהניח בימין תשובת רמ''א סימן קנ''ב. ובתשובת שבות יעקב ח''א סימן ג' חולק והעלה להלכה דיש להניח הגידם שאין לו יד רק זרוע. או מי שנברא בידו אחת והיא הימנית להניח על ימינו ויברך שתים על של ראש ויצא לכו''ע ע''ש ועיין כנה''ג ובתשו' חות יאיר סי' קס''ז ובמ''א ס''ק ג'. ובבית יעקב סי' קמ''ט: