תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ חוֹלֵץ (ב) תְּחִלָּה מִשּׁוּם דִּכְתִּיב וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כָּל זְמַן שֶׁבֵּין עֵינֶיךָ יִהְיוּ שְׁתַּיִם. צָרִיךְ לַחֲלֹץ תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ (ג) מְעֻמָּד יָנִיחַ (ד) בָּתִיק שֶׁל רֹאשׁ, וְעָלָיו שֶׁל יָד, כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיָּבֹא לַהֲנִיחָם יִפְגַּע בְּשֶׁל יָד תְּחִלָּה.
מִנְהַג הַחֲכָמִים לְנַשֵּׁק הַתְּפִלִּין בִּשְׁעַת הֲנָחָתָן וּבִשְׁעַת חֲלִיצָתָן:
(א) אֵין לְבָרֵךְ שׁוּם בְּרָכָה כְּשֶׁחוֹלֵץ תְּפִלִּין אֲפִלּוּ כְּשֶׁחוֹלְצָם עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין (ב) הַשְּׁמָשׁוֹת:
באר היטב
(א) אין לברך. ומטעם זה נכון לחלוץ התפילין בשמאל כי דבר הצריף ברכה נוטל בימין ועיין מ''ש השכנה''ג. ובני חייא מיישבו ע''ש: (ב) השמשות. עיין מ''א שהעלה דאם הניחן בשבת לשם מצוה עובר משום בל תוסיף אבל כשמניחם שלא לשם מצוה אין איסור להניחם עיין מ''ש המ''א בסי' ש''ח ס''ק י''א ולפי מה שמחלק כאן לא הקשה שם מידי ולא ידעתי למה לא מתרץ שם כהאי חלוקא וק''ל. עי' בתשובת יד אליהו סי''ט. ובספר יד אהרן:
באר היטב
(ב) תחלה. קודם שמסיר הרצועה מהאצבע. גלי רזיא מ''א (אמר המגיה נ''ל שט''ס הוא במ''א וצ''ל וקודס יסיר הרצועה וכו'): (ג) מעומד. ה''ה הכריכות של אצבע. ולמנהגינו שמניחין של יד מעומד צריף ג''כ לחולצן מעומד דכהנחתן כף חליצתן ונהגו לכורכם ככנפים ע''ש. כנפי יונה מט''מ: (ד) בתיק. בתשובת בנימין זאב סי' (רפ''ט) [קפ''ט] כ' שיעשה הכיס או התיק צר כדי שיהיו זה על זה וכ''כ הב''ח וט''ז סי' כ''ה ס''ק י' והמ''א כ' דיותר טוב להניחם זה אצל זה ויעשה סימן איזה ש''ר ואיזה ש''י דכיון דש''ר קדושתו חמורה מש''י אסור להניח של יד על ש''ר. אין להניח הרצועה על הבתים אלא על הצדדים. לא יאחוז ברצועות ויגלול התפילין ולא ינערם מן התיק אלא יוציאם בידו. ס''ח מ''א: