ההלכה היומית
יום ראשון שלח י"ט סיון תשפ"ה
סימן ל - זמן הנחתן
סעיף ד'
הָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וְשָׁקְעָה עָלָיו (ו) חַמָּה, אוֹ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, וְקָדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם יַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶם עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַבַּיִת, וְאִם יֵשׁ בַּיִת קָרוֹב לַחוֹמָה שֶׁמִּשְׁתַּמְּרִין שָׁם, חוֹלְצָן וּמַנִיחָם שָׁם.
סימן ל - זמן הנחתן
סעיף ה'
יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם הִתְפַּלֵּל (ז) תְּפִלַּת עַרְבִית מִבְּעוֹד יוֹם, עַד שֶׁלֹּא הֵנִיחַ תְּפִלִּין אֵין לוֹ לַהֲנִיחָם אַחַר כָּךְ:
באר היטב
(ז) תפלת ערבית. אבל אם הוא לא התפלל אעפ''י שהציבור התפללו מותר להניח תפילין. מ''א:
סימן לא - דין תפלין בשבת ויום טוב
סעיף א'
בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב (א) אָסוּר לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, מִפְּנֵי שֶׁהֵם עַצְמָם אוֹת וְאִם מְנִיחִים בָּהֶם אוֹת אַחֵר, הָיָה זִלְזוּל לָאוֹת שֶׁלָּהֶם.
באר היטב
(א) אסור. היינו אם מניחן לשם מצוה ואז עובר משום בל תוסיף. מ''א ועיין ע''ת:
באר היטב
(ו) חמה. מיירי בחול ואף ע''ג דאמרינן בסמוך דא''צ לחולצן דלילה זמן תפילין שאני הכא דיש לחוש למי שיפגע בו יטעה לומר שמותר להניח אז תפילין אבל בסמוך מיירי שיושב בביתו. וכן מ''ש אח''ז קידש עליו היום. ר''ל קדושת שבת עליו וצריך לחולצם אבל בחול א''צ היינו מאחר שהוא בבית המדרש וליכא חשש טועין. ט''ז והע''ת לא כ''כ ע''ש: