ההלכה היומית
יום שני דברים ג' אב תשפ"ה
סימן מז - דיני ברכת התורה
סעיף ב'
צָרִיךְ לְבָרֵךְ בֵּין לְמִקְרָא בֵּין לְמִשְׁנָה בֵּין לִגְמָרָא: הגה: בֵּין לְמִדְרָשׁ (טוּר).
סימן מז - דיני ברכת התורה
סעיף ג'
הַכּוֹתֵב (ב) בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא, צָרִיךְ (ג) לְבָרֵךְ.
סימן מז - דיני ברכת התורה
סעיף ד'
הַמְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ: הגה: וְה''ה דְּיָכוֹל לִפְסֹק דִּין בְּלֹא נְתִינַת טַעַם לִדְבָרָיו (רַ''ן פ''ק דְּשַׁבָּת וּפֶרֶק כָּל הַצְלָמִים כָּתַב דְּהָוֵי כְּהִרְהוּר).
באר היטב
(ב) בד''ת. ודוקא בכותב ספרים לעצמו דרך לימודו ומבין מה שהוא כותב אבל סופר שמעתיק ספר ואינו מבקש להבין מה שהוא כותב א''צ לברך וה''ה אם כותב אגרת שלומים אף שכותב איזה פסוקים א''צ לברך. מ''א וט''ז: (ג) לברך. דהרהור לאו כד''ד. לפ''ז יש ליזהר לאותן לומדים בעיון מתוך הספר שיזהרו להוציא קצת ד''ת בפה אחר הברכה: