וְיֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִי סַגֵּי בְּקוֹרֵא (ח) קְרִיאַת שְׁמַע סָמוּךְ לָהּ מִיָּד בְּלִי הֶפְסֵק, וְלָכֵן יֵשׁ לִזָּהֵר לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה קֹדֶם אַהֲבַת עוֹלָם.
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם הִפְסִיק בֵּין בִּרְכַּת (ט) הַתּוֹרָה לְלִמּוּדוֹ, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, וְהַנָּכוֹן שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, וְכֵן נָהֲגוּ לוֹמַר פָּרָשַׁת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים סָמוּךְ לְבִרְכַּת הַתּוֹרָה.
באר היטב
(ט) התורה. ומותר לאומרו אפילו קודם אור הבוקר דלא כהרש''ל שאוסר מטעם שאין נשיאות כפים בלילה דמטעם לימוד אנו אומרים אותו ולא מטעם נשיאות כפים. מ''א:
אִם הִפְסִיק מִלִּלְמֹד וְנִתְעַסֵק בַּעֲסָקָיו, כֵּיוָן שֶׁדַּעְתּוֹ (י) לַחֲזֹר וְלִלְמֹד לָא הָוֵי הֶפְסֵק, וְהוּא הַדִּין לְשֵׁנָה וּמֶרְחָץ וּבֵית הַכִּסֵא, דְּלָא הָוֵי הֶפְסֵק.
באר היטב
(י) לחזור וללמוד. משמע דמי שאין דרכו ללמוד ונמלך ללמוד צריך לברך מ''א וט''ז פסק דאפי' מי שאין דרכו ללמוד אין צריך לברך ע''ש ועי' פר''ח ומ''ש עליו היד אהרן:
באר היטב
(ח) ק''ש. די''ל דק''ש הוי כדברי תפלה וב''י הוכיח סברא זאת מדאיצטריך הירושלמי שפסק והוא ששונה על אתר. ר''ל אם ילמד מיד הלא בלא''ה לומד תורה במה שקורא ק''ש אלא ודאי דלא הוי כד''ת: