(י) אמן. וב''י חולק וכתב דמותר דהא כתיב קרא אמן ואמן ואין לחלק בין אומר בוי''ו או בלא וי''ו וכ''כ הבחיי פ' בשלח והמכוין וכופל אמן אמן זוכה לשני עולמות וכן אמר דוד בסוף מזמור מ''א ובירושלמי פרק הקורא את המגילה איתא דלאו דוקא מודים מודים משתקין אותו אלא ה''ה שמע שמע אמן אמן ע''ש. א''כ ע''כ מוכרחים אנו לומר דקרא דאומר אמן ואמן וא''ו הפסיק הענין ותימא על הב''י דאשתמיט מיניה הירושל'. יד אהרן ועיין פר''ח. מי שנזדמן לו לענות אמן על ב' דברים אפשר דאחד יעלה לכאן ולכאן ואם יאמר אמן ואמן עדיף טפי. הלק''ט א' סי' פ''ה וע''ל סי' נ''ו ס''ק ה' מש''ש:

(יא) בשכמל''ו. ואם לא אמר בשכמל''ו אין מחזירין אותו. ש''ג ב''ח אבל בלבוש כ' שאפי' אמרו ולא אמרו בכוונה צריך לחזור כ''מ ריש סי' ס''ו: