ההלכה היומית
יום שישי נצבים כ"ו אלול תשפ"ה
סימן סח - שלא להפסיק בפיוטין
סעיף א'

יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּפְסִיקִים בְּבִרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע לוֹמַר פִּיּוּטִים, וְנָכוֹן לִמְנֹעַ מִלְּאָמְרָם, מִשּׁוּם דְּהָוֵי הֶפְסֵק: הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין אִסּוּר בַּדָּבָר (הר''י ס''פ אֵין עוֹמְדִין וְהָרַשְׁבָּ''א וְהַטּוּר) וְכֵן נוֹהֲגִין בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת לְאָמְרָם, וְהַמֵּקֵל וְאֵינוֹ אוֹמְרָם לֹא הִפְסִיד, וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יַעֲסֹק בְּשׁוּם דָּבָר, אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה אָסוּר לְהַפְסִיק וְלַעֲסֹק כָּל זְמַן שֶׁהַצִּבּוּר אוֹמֵר פִּיּוּטִים, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר שׁוּם שִׂיחָה בְּטֵלָה. וּמִכָּל מָקוֹם מִי שֶׁלּוֹמֵד עַל יְדֵי הִרְהוּר שֶׁרוֹאֶה בַּסֵּפֶר וּמְהַרְהֵר, לֵית בֵּיהּ אִסּוּרָא, דְּהִרְהוּר לָאו כְּדִבּוּר (א) דָּמִי, אֶלָּא שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יָבוֹאוּ לְדַבֵּר, וְיָבוֹאוּ לִידֵי הֶפְסֵק, וְעַל כֵּן אֵין לְאָדָם לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ (ב) מֵהַצִּבּוּר בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְאָמְרָם, וְיֹאמַר אוֹתָם עִמָּהֶם וע''ל סי' צ' סָעִיף י' (מַהֲרִי''ל וְדִבְרֵי עַצְמוֹ):

באר היטב

(א) דמי. אמנם בשעה שהחזן אומר קדיש אסור להרהר בספר שצריך הרבה לכוין בעניית הקדיש. פר''ח: (ב) מהצבור. והאר''י ז''ל לא היה אומר פיוטים ופזמונים אלא מה שסדרו הראשונים כגון הקליר שנתקנו ע''ד האמת: וכן לא היה אומר יגדל אמנם המנהגים שנהגו בשרשי התפלה אין לשנות ממנהג מקומו כי י''ב שערים בשמים נגד שנים עשר שבטים וכל שבט יש לו שער ומנהג לבד מה שנזכר בש''ס הוא שוה לכל הכוונות. ובשל''ה האריך בשם גאונים שמצוה לומר פיוטים וכשפייט ר''א וחיות אשר הנה וכו' ליהטה אש סביבותיו ע''ש. כ' הר''מ מינץ סי' פ''ז שמנהגו לומר הפיוט ואח''כ מתחיל בברכת יוצר אור שלא להפסיק באמצע הברכה. ואם מתפלל ביחיד לא יאמר שום פיוט באמצע הברכה עכ''ל וכתב המ''א מיהו בס''ס נ''ד כ' הרמ''א דאסור להפסיק בין ישתבח ליוצר. אבל כשאומר באמצע הברכה הוי מעין הברכה. מיהו בפסח שהחזנים מאריכים הרבה בנגונים מוטב לומר הפיוט קודם שיתחיל בברכה דהרוב הוי שלא מעין הברכה. ואם שכח לומר הפיוט עד שגמר הברכה אסור לאומרו דלא עדיף מעל הניסים בחנוכה ופורים ע''ש:

סימן סט - דין פורס על שמע
סעיף א'

אִם יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ בְּיָחִיד, וְלֹא שָׁמְעוּ לֹא קַדִּישׁ וְלֹא קְדֻשָּׁה, עוֹמֵד אֶחָד מֵהֶם וְאוֹמֵר קַדִּישׁ וּבָרְכוּ וּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה יוֹצֵר אוֹר וְלֹא יוֹתֵר, וְזֶה נִקְרָא פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, לְשׁוֹן חֲתִיכָה פְּרוּסָה, שֶׁאֵין אוֹמְרִים אֶלָּא קְצָת מִמֶּנָּה: הגה: וְעַכְשָׁו לֹא נָהֲגוּ לוֹמַר כָּל בִּרְכַּת יוֹצֵר אוֹר, אֶלָּא אוֹמְרִים קַדִּישׁ וּבָרְכוּ וְהֵם עוֹנִים אַחֲרָיו (א) בָּרוּךְ ה' וְכו'. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁפּוֹרְסִין בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית כְּמוֹ בְּשַׁחֲרִית (כָּל בּוֹ וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַ''ן) וְלֹא נָהֲגוּ כֵן מִשּׁוּם דְּלֵיכָּא קַדִּישׁ קֹדֶם בָּרְכוּ שֶׁל עַרְבִית. וּלְאַחַר שֶׁסִיְּמוּ בִּרְכַּת יוֹצֵר אוֹר, אוֹמֵר אָבוֹת וּגְבוּרוֹת, וּקְדֻשָּׁה וְאַתָּה קָדוֹשׁ, וְזֶה נִקְרָא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה. וְאֵין עוֹשִׂין דְּבָרִים אֵלּוּ בְּפָחוֹת מִי', מִשּׁוּם דְּהָוֵי דְּבָרִים שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, וְצָרִיךְ לַחֲזֹר אַחַר שִׁשָּׁה שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ, דְּהַיְנוּ רֹב הָעֲשָׂרָה. וְאִם אֵינָם נִמְצָאִים, אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל אֶחָד שֶׁלֹּא (ב) שָׁמַע אוֹמְרִים, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁשָּׁמַע יָכוֹל לִפְרֹס עַל שְׁמַע (ג) וְלַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ שֶׁלֹּא שָׁמַע. וּמִכָּל מָקוֹם אִם אוֹתוֹ שֶׁלֹּא שָׁמַע בָּקִי לִפְרֹס עַל שְׁמַע וְלַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה, מוּטָב שֶׁיִּפְרֹס וְיַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה הוּא, מִשֶּׁיִּפְרֹס וְיַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה אַחֵר שֶׁכְּבָר שָׁמַע: הגה: וּמִי שֶׁעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְאָמַר ג' בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, יַשְׁלִים כָּל הַתְּפִלָּה וְלֹא יַפְסִיק, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִתְפַּלֵּל. אֲבָל הָאֲחֵרִים יְכוֹלִין לְהַפְסִיק אַחַר כָּךְ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאִם לֹא הִתְפַּלֵּל הַפּוֹרֵס וְהָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה (ד) תְּחִלָּה שֶׁיַּשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִקְרֹא אַחַר כָּךְ קְרִיאַת שְׁמַע, וְלֹא יִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם מַהֲרִי''א) וְאָסוּר לְהַפְסִיק בִּדְבָרִים אֵלּוּ בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, אוֹ בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, וְלָכֵן אָסוּר לִשְׁלִיחַ צִבּוּר לְהַפְסִיק בֵּין קְרִיאַת שְׁמַע לִתְפִלָּה, אוֹ בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ כְּדֵי לִפְרֹס עַל שְׁמַע לְאוֹתָן הַבָּאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לְאַחַר שֶׁהִתְפַּלְּלוּ הַקָּהָל קַדִּישׁ וּבָרְכוּ וְהִתְחִיל בְּבִרְכַּת יוֹצֵר (ה) אוֹר. אֲבָל בְּבִרְכַּת עַרְבִית שֶׁהוּא רְשׁוּת, יָכוֹל (ו) לְהַפְסִיק לְהוֹצִיא אֲחֵרִים יְדֵי חוֹבָה. וּמִכָּל מָקוֹם אִישׁ אַחֵר יָכוֹל לִפְרֹס עַל שְׁמַע אוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּי' כָּל הַתְּפִלָּה אֲפִלּוּ בְּאוֹתוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁכְּבָר הִתְפַּלְּלוּ לְהוֹצִיא אֲחֵרִים יְדֵי חוֹבָה, רַק שֶׁלֹּא יַעֲמֹד הַחַזָּן הַשֵּׁנִי בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד (ז) הָרִאשׁוֹן, דְּזֶהוּ נִרְאֶה גְּנַאי לָרִאשׁוֹנִים, דְּהָוֵי כְּאִלּוּ לֹא יָצְאוּ בָּרִאשׁוֹנָה יְדֵי חוֹבָה (תְּשׁוּבַת מַהֲרִ''י מִינְץ סי' ט''ו) וְנִרְאֶה לִי דַּוְקָא שֶׁעֲדַיִן הָרִאשׁוֹנִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא שֶׁהִשְׁלִימוּ סִדְרָם, אֲבָל אִם יָצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים, יוּכַל לַעֲמֹד הַחַזָּן אַף בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד הָרִאשׁוֹן.

באר היטב

(א) ברוך ה' וכו'. ואם לא שמע ברכו רק שמע הקהל עונים עונה אמן ע''ל סי' נ''ז ס''ק א': (ב) שמע. ואם שמע מהקורא בתורה דיו ואין חוזרין בשבילו עמ''א. וה''ה שמתפללין כל התפלה בשביל אחד שלא התפלל. ב''י ד''מ. וכ' המ''א מיהו נ''ל דאם אין שם י' שלא התפללו לא יתפלל הש''ץ בלחש רק יתחיל מיד בקול רם דהא עיקר הכוונה משום קדושה: (וכתב מ''א בסי' (ע''ד) [נ''ד] שאם פורסין אחר קדיש בתרא יאמר מקצת פסוקים קודם פריסת שמע שלעולם אין אומרים קדיש אלא אחר פסקים או אחר תפלת י''ח): (ג) ויעבור. ועכשיו נוהגין שהאבלים פורסים על שמע אפילו שמע ויש אחד שלא שמע ואינו נכון. מ''א: (ד) תחלה. שישלים תפילתו ר''ל דכ''ש הוא דלא יפסיק הפורס והעובר לפני התיבה אם לא התפלל תחלה אע''פ שיצטרך לקרות אח''כ ק''ש ולא יסמוך גאולה לתפלה והמ''א כ' דלכתחילה לא יעשה כן אלא יתפלל כסדר ויסמוך גאולה לתפלה ואח''כ יפרוס שמע: (ה) אור. אם לא התחיל חוזר ואומר ברכו לאותם שבאו לבה''כ. ב''י לבוש: (ו) להפסיק. בין גאולה לתפלה דבלא''ה מפסיקים בפסוקים אבל באמצע ברכות לא יפסיק. מ''א: (ז) הראשון. אפי' חזן הראשון. לבוש. כ' במשפטי שמואל שאם הראשונים הוציאו ס''ת וקראו בה אין לשניים להוציא ס''ת פעם אחרת ולקרות בה:

סימן סט - דין פורס על שמע
סעיף ב'

סוּמָא, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו, פּוֹרֵס עַל שְׁמַע וּמְבָרֵךְ יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת שֶׁהוּא נֶהֱנֶה בַּמְּאוֹרוֹת שֶׁרוֹאִין אֲחֵרִים שֶׁיּוֹרוּהוּ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלֵךְ בָּהּ:

יום שישי נצבים כ"ו אלול תשפ"ה

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן