אָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגֶד עֶרְוָה אֲפִלּוּ שֶׁל עַכּוּ''ם, וְכֵן כְּנֶגֶד עֶרְוַת קָטָן אָסוּר: וְיֵשׁ מַתִּירִין נֶגֶד עֶרְוַת קָטָן, כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ רָאוּי (י) לְבִיאָה (רַבֵּנוּ יְרוּחָם הָרֹא''שׁ פֶּרֶק מִי שֶׁמֵּתוֹ וּמהר''א מִפְּרַאג) וְכֵן עִקָּר וְעַיֵּן בְּיוֹרֵה דֵּעָה סִימָן רס''ה.
עֶרְוָה בַּעֲשָׁשִׁית וְרוֹאֶה אוֹתָהּ דֶּרֶךְ דָּפְנוֹתֶיהָ, אָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּהּ, דִּכְתִּיב וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, וְהָא מִתְחַזְּיָא.
הָיְתָה עֶרְוָה כְּנֶגְדּוֹ וְהֶחֱזִיר פָּנָיו (יא) מִמֶּנָּה, אוֹ שֶׁעָצַם עֵינָיו, אוֹ שֶׁהוּא בַּלַּיְלָה, אוֹ שֶׁהוּא סוּמָא, מֻתָּר לִקְרוֹת, דְּבִרְאִיָּה תָּלָה רַחֲמָנָא, וְהָא לָא חָזֵי לָהּ:
באר היטב
(יא) ממנה וכו'. ב''ח פסק דוקא החזרת פנים מהני אבל עצימת עינים או לילה או סומא לא מהני ע''ש וכן הוא דעת המ''א וט''ז (ועיין בס' אליהו רבה פילפול ארוך מזה) וט''ז העלה עוד דהך החזרת פנים דהתירו הוא דוקא שהחזיר כל גופו ועומד לצד אחר ע''ש. והמחבר יד אהרן העלה כדברי ש''ע ע''ש. מותר להרהר בד''ת אע''פ שהוא מסתכל בערוה. פר''ח וכ''כ המ''א סי' פ''ה ס''ק ב':
באר היטב
(י) לביאה. היינו בן ט' שנים. וכתב המ''א ומ''מ לא יאחוז המוהל בערוה בשעת ברכה וקטן בעצמו יוכל לקרות אפי' הוא ערום. עמ''א: