אָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגֶד עֶרְוָה אֲפִלּוּ שֶׁל עַכּוּ''ם, וְכֵן כְּנֶגֶד עֶרְוַת קָטָן אָסוּר: וְיֵשׁ מַתִּירִין נֶגֶד עֶרְוַת קָטָן, כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ רָאוּי (י) לְבִיאָה (רַבֵּנוּ יְרוּחָם הָרֹא''שׁ פֶּרֶק מִי שֶׁמֵּתוֹ וּמהר''א מִפְּרַאג) וְכֵן עִקָּר וְעַיֵּן בְּיוֹרֵה דֵּעָה סִימָן רס''ה.

עֶרְוָה בַּעֲשָׁשִׁית וְרוֹאֶה אוֹתָהּ דֶּרֶךְ דָּפְנוֹתֶיהָ, אָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּהּ, דִּכְתִּיב וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, וְהָא מִתְחַזְּיָא.

הָיְתָה עֶרְוָה כְּנֶגְדּוֹ וְהֶחֱזִיר פָּנָיו (יא) מִמֶּנָּה, אוֹ שֶׁעָצַם עֵינָיו, אוֹ שֶׁהוּא בַּלַּיְלָה, אוֹ שֶׁהוּא סוּמָא, מֻתָּר לִקְרוֹת, דְּבִרְאִיָּה תָּלָה רַחֲמָנָא, וְהָא לָא חָזֵי לָהּ: