דֶּרֶךְ הַחֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ, אֶלָּא כְּשֶׁהֵם עֲטוּפִים: הגה: וּבְעֵת הַזַּעַם יֵשׁ לְחַבֵּק הַיָּדַיִם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כְּעַבְדָּא קָמֵי מָארֵיהּ. וּבְעֵת שָׁלוֹם יֵשׁ לְהִתְקַשֵּׁט בִּבְגָדִים נָאִים לְהִתְפַּלֵּל (טוּר):

הָיָה צָרִיךְ לִנְקָבָיו, אַל יִתְפַּלֵּל. וְאִם הִתְפַּלֵּל, תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה, וְצָרִיךְ לַחֲזֹר (א) וּלְהִתְפַּלֵּל. וְהָנֵי מִילֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ שִׁעוּר הִלּוּךְ פַּרְסָה, אֲבָל אִם יָכוֹל לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ שִׁעוּר פַּרְסָה, יָצָא בְּדִיעֲבַד. אֲבָל לְכַתְּחִלָּה לֹא (ב) יִתְפַּלֵּל, עַד שֶׁיִּבְדֹּק עַצְמוֹ תְּחִלָּה יָפֶה: הגה: וְכָל הַנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו אָסוּר אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, כָּל זְמַן שֶׁגּוּפוֹ מְשֻׁקָּץ מִן הַנְּקָבִים (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק ד' מֵהִלְכוֹת תְּפִלָּה).

אִם בְּאֶמְצַע תְּפִלָּתוֹ נִתְעוֹרֵר לוֹ תַּאֲוָה, יַעֲמִיד עַצְמוֹ עַד שֶׁיִּגְמֹר, וְלֹא יַפְסִיק. וְאִם בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ נִתְעוֹרֵר בֵּין לִקְטַנִּים בֵּין לִגְדוֹלִים, קוֹרֵא כְּדַרְכּוֹ: הגה: וְדַוְקָא שֶׁאֵינוֹ מִתְאַוֶּה כָּל כָּךְ דְּאִית בֵּיהּ מִשּׁוּם בַּל תְּשַׁקְּצוּ, אֲבָל בְּלָאו הָכֵי יוֹתֵר טוֹב לְהַפְסִיק (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ''א סִימָן קל''א פָּסַק דְּמֻתָּר וּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן ט''ז פָּסַק דְּאָסוּר וְצָרִיךְ לְחַלֵּק (ג) כֵּן) וְאִם רָצָה לְהַרְחִיק וּלְהָטִיל מַיִם, עוֹשֶׂה.