ההלכה היומית
יום שלישי תולדות כ"ז חשון תשפ"ו
סימן קו - מי הם הפטורים מתפלה
סעיף ב'

מִי שֶׁתּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ, כְּגוֹן רַשְׁבִּ''י וַחֲבֵרָיו, מִפְּסִיק (ג) לִקְרִיאַת שְׁמַע, וְלֹא לִתְפִלָּה; אֲבָל אָנוּ, מַפְסִיקִים בֵּין לִקְרִיאַת שְׁמַע בֵּין לִתְפִלָּה. הגה: וְאִם לוֹמֵד לַאֲחֵרִים, (ד) אֵינוֹ פּוֹסֵק, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סי' פ''ט; וּמִכָּל מָקוֹם פּוֹסֵק וְקוֹרֵא פָּסוּק רִאשׁוֹן שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע; (בֵּית יוֹסֵף סי' ע') וְאִם אֵין הַשָּׁעָה עוֹבֶרֶת, וְיֵשׁ לוֹ שְׁהוּת עֲדַיִן לְהִתְפַּלֵּל וְלִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע, אֵינוֹ (ה) פּוֹסֵק כְּלָל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַ''ן).

באר היטב

(ג) לק''ש. צריך לברך לפניה ולאחריה רמב''ם פרק ב'. ואף שהפסיקו לק''ש חוזרים ללמודם. ואסור להם להתפלל כיון דבלא''ה אין מבטלין מלימודם אפי' רגע וכ''מ מתוספות דשבת דף י''א ע''א בד''ה כגון רשב''י וכו' דאל''כ לא מקשה מידי עליו דילמא רצה להחמיר על עצמו וק''ל: (ד) אינו פוסק. מ''מ ילמד הלכה שיש בה יציאת מצרים כדי להזכיר בזמנה ואחר לימודו יגמרו כל ק''ש ש''ס ברכות דף י''ג: (ה) פוסק כלל. ואפי' אם לומד יחידי לבוש. וע''ת. אע''ג דבסי' פ''ט פסק דאסור ללמוד משהגיע זמן תפלה מ''מ אם התחיל אינו פוסק. מ''א. ובא''ז כתב באם שלא יתבטל מלימודו כשיפסוק צריך להפסיק:

סימן קז - המספק אם התפלל, ודין תפלת נדבה
סעיף א'

אִם הוּא מְסֻפָּק אִם הִתְפַּלֵּל, חוֹזֵר (א) וּמִתְפַּלֵּל, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ שׁוּם דָּבָר; אֲבָל אִם בָּרִי לוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל, אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל בְּלֹא חִדּוּשׁ; וְעַל יְדֵי חִדּוּשׁ, חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל בִּנְדָבָה כָּל הַפְּעָמִים שֶׁיִּרְצֶה, חוּץ מִתְּפִלַּת (ב) מוּסָף שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִים אוֹתָהּ בִּנְדָבָה; וּבְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, אֵינוֹ מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת נְדָבָה כְּלָל, וְאִם הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל עַל דַּעַת שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל, וְנִזְכַּר שֶׁכְּבָר הִתְפַּלֵּל, פּוֹסֵק אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע (ג) בְּרָכָה אֲפִלּוּ יָכוֹל לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר.

באר היטב

(א) ומתפלל. ומתנה ואומר אם לא התפללתי תהא לחובתי ואם התפללתי תהא לנדבתי (ב''י מ''א): (ב) מוסף. מפני שהיא חטאת ואין באה בנדבה ואע''ג שמוסף שבת היה עולה מ''מ בשבת בלא''ה אין יכול להביא קרבן נדבה כמו שיתבאר ועיין בהרא''ש: (ג) ברכה. דכיון דהתחיל להתפלל ע''ד שלא התפלל שויה עליה כחובה ואפי' בתפלת ערבית שהיא רשות פוסק. מ''א:

סימן קז - המספק אם התפלל, ודין תפלת נדבה
סעיף ב'

חִדּוּשׁ זֶה שֶׁאָמַרְנוּ, הוּא שֶׁיְּחַדֵּשׁ דָּבָר בְּכָל בְּרָכָה (ד) מֵהָאֶמְצָעִיּוֹת, מֵעֵין הַבְּרָכָה; וְאִם חִדֵּשׁ אֲפִלּוּ בִּבְרָכָה אַחַת, דַּיּוֹ, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁהִיא נְדָבָה וְלֹא חוֹבָה. הגה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּלֹא מִקְרֵי חִדּוּשׁ אֶלָּא אִם נִתְחַדֵּשׁ (ה) אֶצְלוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ אֵלָיו קֹדֶם לָכֵן, (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא''שׁ).

באר היטב

(ד) מהאמצעיות. אבל בג''ר ובג' אחרונות אין מוסיפין ואין פוחתין. ב''י בשם הרמב''ם: (ה) אצלו. דאלת''ה מי הוא שלא יכול לחדש דבר באחת מכל הברכות או לרפואה או לפרנסה או לתלמודו. טור:

יום שלישי תולדות כ"ז חשון תשפ"ו

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן