(א) בינה. וכן מבדילין במוצאי שבת ויו''ט לפי שהוא חכמה שאדם מבדיל בין דבר לדבר ולכך קבעוהו בברכת החכמה. ורמז לדבר בינה ר''ת בשמים יין נר הבדלה. עט''ז:

(א) ונרפא. ולא יאמר רפאנו ה' אלהינו ונרפא גם לא יאמר ראה נא בענינו רק ראה בענינו רש''ל וכנה''ג ופר''ח. אבל המ''א כתב שאין לזוז מן המנהג שאומרים ראה נא בענינו ושכן הוא במגלה עמוקות:

(א) השנים. צ''ל ושבענו מטובך ולא מטובה. הרא''ש ורש''ל. עמ''א. וט''ז כתב כשהוא בדרך יאמר מטובך וכשהוא בעיר יאמר מטובה ע''ש הטעם ובסידור האר''י ז''ל כ' מטובה: (ב) ס'. כלומר בתפלת ערבית שמתחיל יום ס': (ג) הס'. כלומר יום שנפלה בו התקופה מחשבינן בכלל הס' אפי' אם התקופה נופלת בחצי יום או אח''כ רק שיהא קצת קודם הלילה. ולעולם ב' ימים בין תקופה להשאלה דאם התקופה ביום א' השאלה בתפלת ערבית השייכת ליום ד': (ד) ובא''י. לפי ששם צריך לגשמים יותר לפי שגבוה הוא מכל הארצות. מי שיצא מא''י לח''ל אם יש לו אשה ובנים בא''י אע''פ שאין דעתו לחזור בימי הגשמים שואל כבני א''י מוהריק''ש והלק''ט ח''א סי' ע''ד. ושמעתי מהרב מהורר''א יצחקי זלה''ה ששמע ממהר''י מולכו זלה''ה שמהר''ז גוטה ז''ל וכמה גדולים אחרים שחלקו על מוהריק''ש בזה וכתבו דשואל כבני ח''ל וכן פסק בתשובת דבר שמואל סי' שכ''ג ופרי חדש פסק שבני א''י שבאו לח''ל כל זמן שדעתם לחזור בכל אותה שנה לא''י שואל כבני א''י ואם אין דעתם לחזור אלא אחר שנה או שנתיים כמו שלוחי א''י אע''פ שיש להם אשה ובנים בא''י שואל כבני ח''ל ע''ש: