אֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לְהַחֲזִיר פְּנֵיהֶם עַד שֶׁיַּתְחִיל שְׁלִיחַ צִבּוּר שִׂים שָׁלוֹם; וְאֵינָם רַשָּׁאִים לָכֹף אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם עַד שֶׁיַּחְזְרוּ פְּנֵיהֶם; וְעוֹמְדִים שָׁם וְאֵינָם רַשָּׁאִים לַעֲקֹר מִשָּׁם עַד שֶׁיְּסַיֵּם שְׁלִיחַ צִבּוּר שִׂים שָׁלוֹם; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְתִּין עַד שֶׁיְּסַיְּמוּ הַצִּבּוּר לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר בִּרְכַּת שִׂים שָׁלוֹם וְכֵן הַמִּנְהָג.
כְּשֶׁמַּחֲזִירִין פְּנֵיהֶם, בֵּין בִּתְחִלָּה בֵּין בַּסוֹף, לֹא יַחֲזִירוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ (כט) יָמִין. הגה: כְּשֶׁיּוֹרְדִין מִן הַדּוּכָן לֹא יִגְּעוּ בְּמִנְעֲלֵיהֶם (ל) הַמְטֻנָּפִים; וְאִם נוֹגְעִים יִטְּלוּ יְדֵיהֶם לַתְּפִלָּה שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ אַחַר כָּךְ (אֲגֻדָּה פ' הָיָה קוֹרֵא).
אֵין הַמְּקָרֵא שֶׁקּוֹרֵא כֹּהֲנִים רַשַּׁאי לִקְרוֹת: כֹּהֲנִים, עַד שֶׁיִּכְלֶה מִפִּי הַצִּבּוּר אָמֵן שֶׁעוֹנִים אַחַר בִּרְכַּת (לא) מוֹדִים; וְאֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לְהַתְחִיל בִּרְכַּת אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, עַד שֶׁיִּכְלֶה דִּבּוּר קְרִיאַת כֹּהֲנִים מִפִּי הַקּוֹרֵא; וְאַחַר שֶׁבֵּרְכוּ הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן אֵינָם רַשָּׁאִים לְהַתְחִיל יְבָרֶכְךָ, עַד שֶׁיִּכְלֶה מִפִּי כָּל הַצִּבּוּר (לב) אָמֵן שֶׁעוֹנִים אַחַר בִּרְכַּת אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן; וְכֵן אֵינָם רַשָּׁאִים לְהַתְחִיל בְּתֵבָה, עַד שֶׁתִּכְלֶה הַתֵּבָה מִפִּי הַמְּקָרֵא; וְאֵין (לג) הַצִּבּוּר עוֹנִין אָמֵן, עַד שֶׁתִּכְלֶה בְּרָכָה מִפִּי הַכֹּהֲנִים. הגה: וְלֹא יַתְחִילוּ הַכֹּהֲנִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים כו', עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי הַצִּבּוּר (בֵּית יוֹסֵף).
באר היטב
(לא) מודים. לא כתב כאן מפי כל הצבור להורות דהמקרא רשאי להתחיל אע''פ שעדיין לא כלה כל הצבור אמן רק ברוב צבור סגי. ע''ת ומג''א: (לב) אמן. כאן כתוב מפי כל הצבור להורות דהכהנים צריכים להמתין עד שתכלה אמן מפי כולם. ול''ד למ''ש בסי' קס''ז דאין צריך להמתין על המאריכים יותר מדאי דשאני ברכת כהנים דבעי שישמעו כולם לכך צריכים להמתין. ואע''ג דהמקרא א''צ להמתין על המאריכים אבל הכהנים צריכים להמתין. ובזה יתורץ קושית הב''י מ''ש הא אין הכהנים אומרים התיבה עד שש''צ מקרא אותה תחלה א''כ מאי עד שיכלה אמן מפי הצבור וכו' ע''ש וק''ל ע''ת ומ''א ע''ש (ועי' בספר אליהו רבה שהאריך בזה): (לג) הציבור. הקשה הב''ח הא אין רשאי להתחיל עד שיתחיל הש''ץ שים שלום כמ''ש סעיף ט''ו. וא''ל דאם יש מאריכין באמן והש''ץ התחיל שים שלום אפ''ה צריכים הכהנים להמתין להם וכך תרצו הע''ת וט''ז ע''ש. זה אינו דאדרבה דאיפכא הוא דהש''ץ צריך להמתין להם כדי שישמעו הברכה כמו שכתבתי בסק''ד וסיק י''ז ע''ש אבל הכהנים א''צ להמתין להם עם הרבון העולמים וכו' דלא דמי לברכת כהנים עמ''א:
באר היטב
(כט) ימין. שלו שכשעומדין תחלה פניהם למזרח יפנו לצד דרום ואחר כך למערב נגד הציבור ובחזירתם יפנו לצד צפון ואח''כ למזרח כלפי ארון דלא כי''מ איפכא שמהפך פניו לצד שמאל ונמצא מהפך עצמו בימינו ב''ח. ט''ז מ''א פר''ח והרדב''ז ח''ד סט''ו. ועי' באר עשק סק''ו. כשיורדין מן הדוכן יחזרו פניהם קצת להיכל כתלמיד הנפטר מרבו. מ''א: (ל) המטונפים. וה''ה כשהם נקיים למ''ש ס''ד סי''ח ודוקא במנעלים שצריכים קשירה שנגע בהם אבל במנעלים שא''צ ליגע בהם א''צ נטילה. שכנה''ג: