סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה, מְנִיחִין אוֹתוֹ בִּכְלִי חֶרֶס (ח) וְגוֹנְזִין אוֹתוֹ בְּקֶבֶר תַּלְמִיד חָכָם, אֲפִלּוּ אֵינוֹ אֶלָּא שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.
אֵין עוֹשִׂין מִתֵּבָה כִּסֵא לְסֵפֶר תּוֹרָה; אֲבָל מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִתֵּבָה גְּדוֹלָה קְטַנָּה, וְכֵן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִכִּסֵא גָּדוֹל כִּסֵא קָטָן, אֲבָל אָסוּר לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ שְׁרַפְרָף (פי' כִּסֵא קָטָן) לְכִסֵא; וְכֵן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִוִּילוֹן גָּדוֹל וִילוֹן קָטָן, אוֹ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ כִּיס לְסֵפֶר תּוֹרָה; אֲבָל לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ כִּיס (ט) לְחֻמָּשׁ, אָסוּר. הגה: (י) וּפָרֹכֶת שֶׁאֲנַחְנוּ תּוֹלִין בִּפְנֵי הָאָרוֹן אֵין לוֹ קְדֻשַּׁת אָרוֹן, רַק קְדֻשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת; וְכֵן הַכְּלוּנְסוֹת שֶׁבּוֹ תּוֹלִין הַפָּרֹכֶת, וּמִכָּל מָקוֹם אָסוּר לַעֲשׂוֹת מֵהֶם הָעֵצִים שֶׁמְּסַמְּנִים בּוֹ הַקְּרִיאָה לְחוֹבַת הַיּוֹם, שֶׁאֵינָן (יא) קְדוֹשִׁים כְּמוֹ הֵם (פִּסְקֵי מהרא''י סי' רכ''ה).
באר היטב
(ט) לחומש. וכ''ש שאסור לכרוך מפה של ס''ת בספר הפטרות. ומפה שפורסין על השולחן אסור לפרוס על העמוד שלפני החזן. מהרי''ל: (י) ופרוכת. ומותר לעשות מפרוכת מכסה שעל השלחן (ובס' אליהו רבה מתיר אפי' לעשות ממנו מפה על העמוד וכן משמע בשו''ת ב''ח). ומותר לחתוך טסים כסף ישנים שלמים ושבורים שאין משתמשים בהם בבה''כ כדי לעשות פמוט להדליק בשבת ויו''ט חוות יאיר סי' קע''א. ובשו''ת ב''ח סי' י''ז מתיר לעשות מפרוכת מפה על העמוד ואוסר לעשות חופה לחתנים. ומ''א מקיל הטעם דלב ב''ד מתנה עליהם ואין ליתן לכובס עכו''ם אלא יכבסם ישראל ולא עם דברים אחרים. שכנה''ג: (יא) קדושים כמו הם. מפות שפורסים על הס''ת יכולין לתלותן בכותל בה''כ וכן כלי כסף שמשימים על הס''ת יכולים להניחם על העמודים שבבה''כ (רדב''ז) [ב''ז] סי' קע''ד. כתב רש''ל נראה דאין קרוי הורדה מקדושה אם מניחים שאר ספרים בארון אצל ס''ת דהא עדיין קדושתו קיים תדע שהרי אנו מניחים לעולם יריעות פסולים בארון וה''ה חומשים ושאר ספרים אכן צ''ע היכי שהוציאו הס''ת ממנו אם יכולין להניח בתוכו שאר ספרים דמאחר דלית ביה ס''ת הוי הורדה מקדושה לפי שעה או לא עכ''ל. והב''ח כתב עליו ול''נ פשוט דאסור דאפי' לפי' שעה מיקרי הורדה ואפילו להניחם אצל ס''ת נמי אין נראה להקל עכ''ל. ובס''ח סי' תתקל''ח איתא דאסור להניח בתוכו יריעות פסולים. וכתב ט''ז לפ''ז לא יפה עושים שביום הושענא רבה שמוציאים כל ס''ת ושמים שם נר דולק והוי דופן ארון הקודש תשמיש לאותו נר ע''ש. וכתב עוד הך קדושת הארון היא דוקא כשעושין אותו שיהיה לעולם קבוע בו ס''ת אבל אם עושין אותן לזמן ואח''כ יעשו ארון הקודש כראוי נראה דלאחר שעשו ארון שני לקביעות נתבטלה הקדושה של הראשון וע''כ מותר לשום בתוכו ספרים. וכתב עוד ולולי דמסתפינא אמינא מילתא חדתא דהא דאמרינן דאסור לעשות מקדושה חמור' קדושה קלה היינו כ''ז שראוי לקדושה גדולה אבל אם אינה ראוי לזה רק לקלה טפי עדיף שיעשה בה לכל הפחות קדושה קלה ממה שתהיה פנויה ותגנז עכ''ל ט''ז ומ''א כתב על הב''ח אפשר דשרי משום דלב ב''ד מתנה ובארון הבנוי כמין חדר פשיטא דשרי כמש''ל ס''ק ג'. הט''ז ביו''ד סי' רפ''ב כתב דאסור ליקח ספר ולהניחו תחת ספר אחר כדי להגביהו שיהא נוח לו לראות לעיין בתוכו אא''כ מונח הספר כבר אז מותר להניח השני על גביו ע''כ ומ''א כתב דמותר ומכ''ש כשעושה ללמוד ממנו. כתב בס''ח לא ישרטט קונטרס על הספר לפי שאין קדושה לקונטרס עד שיכתבו בו וכתב המ''א משמע דכשכתב בו מותר להניח עליו. אם החמה זורחת ולא יכול ללמוד מותר להניח ספר א' להיות לצל אבל שלא לצורך אסור ליהנות בו ס''ח סי' תתצ''ח. לא יניח קוטרסים בספר ולא יכתוב חשבונותיו בספר ולא ינסה בו הקולמוס ס''ח שם. כתב המ''א תמיה על גדולי הדור שאין מוחין בהעושין בדפי הספרים כתבי קודש כשקושרים אותם ובודאי זה איסור גמור שמורידין אותן מקדושתן. (ובס' אליהו רבה מיישב קצת המנהג. כ' בתשובת חות יאיר יש להסתפק אם מותר לחתוך טס של כסף לעשות ממנו פמוט להדליק בב''ה וטס שבור יש מתיר עיין שם וצ''ע עי' באר היטב ס''ק ט'):
הַבִּימָה (פי' מָקוֹם גָּבוֹהַּ), כְּגוֹן בִּימָה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים לַמֶּלֶךְ, אֵין בָּהּ קְדֻשַּׁת אָרוֹן, אֶלָּא קְדֻשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת.
באר היטב
(ח) וגונזין. ואסור לשורפן. וה''ה ספרים וכל תשמישי קדושה. ב''ש מ''א עיין בתשובת כנסת יחזאל סי' ל''ז: