נָטַל שְׁתֵּי יָדָיו זוֹ לְעַצְמָהּ וְזוֹ לְעַצְמָהּ וְנִמְלַךְ (פי' נִתְיַעֵץ) כְּשֶׁנָּטַל הַמַּיִם הַשְּׁנִיִּים וְהִגִּיעַ יָדָיו זוֹ לְזוֹ וְשָׁפַךְ עַל שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת, יָדָיו טְמֵאוֹת, מִפְּנֵי שֶׁכְּשֶׁצֵּרֵף יָדָיו זוֹ לְזוֹ לְקַבֵּל הַמַּיִם הַשְּׁנִיִּים נִטְמְאוּ יָדָיו בִּנְגִיעָתָם זוֹ לְזוֹ, דְּהַמַּיִם שֶׁעַל גַּבֵּי יָד זוֹ מְטַמְּאִים מַיִם שֶׁעַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ וְגַם אֶת הַיָּד, וּכְשֶׁנָּטַל אֶת הַשְּׁנִיָּה לֹא טִהֲרוּ אֶת הָרִאשׁוֹנִים, כֵּיוָן שֶׁנִּטְמֵאת מֵחֲמַת חֲבֶרְתָּהּ, אֶלָּא אַדְּרַבָּה גַּם הַשְּׁנִיִּים נִטְמְאוּ בָּהֶן, וְצָרִיךְ לְנַגֵּב יָדָיו וְלִטֹּל שְׁתֵּיהֶם כְּאַחַת. הגה: וְכָל שֶׁכֵּן לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִגַּע בְּיָדוֹ שֶׁשָּׁפַךְ עָלֶיהָ פַּעַם אַחַת, לְיָדוֹ הַשֵּׁנִית שֶׁשָּׁפַךְ עָלֶיהָ שְׁתֵּי פְּעָמִים (מָרְדְּכַי פֶּרֶק אֵלּוּ דְּבָרִים).
אִם שִׁפְשֵׁף יָדָיו זוֹ בָּזוֹ, יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִגַּע חוּץ מִמָּקוֹם שֶׁנָּפְלוּ בּוֹ מַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מְטַמְּאוֹת זוֹ אֶת זוֹ.
נָטַל יָדוֹ אַחַת וְשִׁפְשְׁפָהּ בְּרֹאשׁוֹ (פי' כְּדֵי לְנַגְּבָהּ, וּלְפִיכָךְ לֹא נִטְמָא יָדוֹ מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּסי' קס''ד סָעִיף ב' שֶׁחִכֵּךְ בְּרֹאשׁוֹ) אוֹ בְּכֹתֶל, וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְנָגַע בְּאוֹתָן מַיִם שֶׁבָּאוּ מִיָּדוֹ עַל הָרֹאשׁ וְעַל הַכֹּתֶל, טְמֵאָה שֶׁאוֹתָם מַיִם טְמֵאִים חָזְרוּ וְטִמְּאוּ אֶת הַיָּד שֶׁנָּגַע בָּהֶם, אַף עַל גַּב דְּכָל כַּמָּה דְּלֹא שִׁפְשֵׁף מְטַהֲרִים (ז) בְּשִׁפְשׁוּף, הַשְׁתָּא דְּחָזַר וְנָגַע, גָּרַע; וּכְבָר נִתְבָּאֵר שֶׁהַשּׁוֹפֵךְ רְבִיעִית כְּאַחַת אֵינוֹ בִּכְלַל כָּל אֵלּוּ, וְאֵין שָׁם מַיִם טְמֵאִים כְּלָל.
באר היטב
(ז) בשפשוף. עיין ט''ז ומ''א. כתב הל''ח אם קנח במפה כדרך המקנחים אפי' חזר ונגע טהור ע''כ ומ''א כתב עליו דאין לסמוך ע''ז: