אִם הַמְבָרֵךְ אֵינוֹ רוֹצֶה לִטְעֹם, יִטְעֹם אֶחָד מֵהַמְּסֻבִּין כַּשִּׁעוּר, וְאֵין שְׁתִיַּת שְׁנַיִם מִצְטָרֶפֶת, מִכָּל מָקוֹם מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר שֶׁיִּטְעֲמוּ כֻּלָּם וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן רע''א סָעִיף י''ד.
כְּשֶׁמְּסֻבִּין בִּסְעֻדָּה גְּדוֹלָה וְאֵין יוֹדְעִים עַד הֵיכָן יַגִּיעַ כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כָּל אֶחָד (ז) מֵהַמְסֻפָּקִים אִם יַגִּיעַ לוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קע''ד סָעִיף ה' בהג''ה.
פּוֹעֲלִים הָעוֹשִׂים מְלָאכָה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, מְקַצְּרִין (א) בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַטֵּל מְלֶאכֶת בַּעַל הַבַּיִת; כֵּיצַד, בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה כְּתִקְנָהּ, וּשְׁנִיָּה פּוֹתֵחַ בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ וְכוֹלֵל בָּהּ בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם וְחוֹתֵם בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ, וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב כְּלָל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁנּוֹטְלִים שָׂכָר עַל מְלָאכְתָן מִלְּבַד הַסְעֻדָּה, אֲבָל אִם אֵין נוֹטְלִים שָׂכָר אֶלָּא הַסְעֻדָּה שֶׁאוֹכְלִים לְבַד, מְבָרְכִין כָּל ד' בְּרָכוֹת כְּתִקְנָן; וְכֵן אִם בַּעַל הַבַּיִת מֵסֵב עִמָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹטְלִים שָׂכָר מִלְּבַד הַסְעֻדָּה, מְבָרְכִין כָּל ד' בְּרָכוֹת.
באר היטב
(א) בבה''מ. גם א''צ להמתין על אחרים עד שיזמנו. סמ''ע סי' של''ז ומ''א לא כ''כ ע''ש ועיין בשכנה''ג:
באר היטב
(ז) מהמסופקים. ואם בשעה שבירך המברך נתכוין על כל א' מהמסובין והמסובין נמי נתכוונו אם יגיע להם הכוס שיצאו בברכתו יוצאין בזה. מ''א: (ובספר א''ר העלה דטוב לכוין שלא יצאו בזה וכן מוכח מט''ז ס''ס קע''ב):